מראה הילדים· רבי רפאל אוחנא
ספר מראה הילדים · מערכת יוד.
א. ילדים. בא וראה מ"ש חכמי המוסר ז”ל כי המסתכל בנשים כדי ליהנות ביופיין מלבד כי רעתו רבה עוד בה רעה חולה כשמוליד ילד יבא לחשוב באותן צורות וזהו סגולה להיות נחשב נואף באשתו ויצאו מזה ילדים אשר ה’ן בהם כל מום פריצי הדור הולכים אחרי עיניהם כמוהו כמותם. אבל ישראל קדושים נוהגים באימה ויראת ה' על פניהם וה' עליהם יראה ויתברכו בזרע קדש למיניהם וצאצאיהם לעיניהם לעשות רצון קוניהם עכ"ל.
ב. ילדים. סגולה נאה לאשה שבניה מתים ב"מ. תקח ז' מטבעות בצדקה מז' נשים מעוברות ויעשה מהם שם שד”י. וילד הנולד ונראה כמת קח תרנגול ושים תוך פי הטבעת של הילד אז אם יהיה מאת ה' שיחיה הילד יחיה והתרנגול ימות. ס' אביעה חידות.
ג. ילד הנולד שלא יוזק מפלונית וחברותיה יכתוב אלו השמות היוצאים מפסוק אל מוציאו ממצרים וכו' כי לא נחש וכו' ויתלה עליו וזמ"ש אמ"מ כר"ל יג"ץ וי"ו יכ"ל נב"ו קב"כ יל"ו מפ"א. יהר”מ יאו"א שבזכות אלו השמות הקוה”ט שתהיו לעזר ולהועיל ולמגן וצנה לילד הזה הנולד ולאמו. מלילית ומאגרת בת מחלת וסיעתיהון שלא תקרבו לבית זו ואל יזיקו לילד הזה ולאמו אכי"ר ס' כ”י.
ד. ילד הנולד שלא ישלוט בו לא עין הרע ולא כישוף לעולם. קח עפר מקרקע מקום שנולד בו הולד ושים בבגד פשתן ותלה על צוארו ויהיה בטוח שלא יוזק מהנז' מסכ"י כמהרי”ץ אלמהדווי ז"ל ועיין לקמן מערכת ע' כמה ענינים לעין הרע.
ה. ילד. סגולה נפלאה לצאת הילד בעל מוסר ודרך ארץ וביישן הולך בדרך טובה שיכו הילד בשבט בבקר כשקם מהמטה אזי תמיד יהיה זכרן וחוזר למוטב. והן אמת כמה גדלה מעלת תהלת המיסר את בנו ומוכיחו בדרך ישרה. מצינו ראינו במד"ר ס' שמות וז”ל כל המונע מרדות מבנו סוף בא לתרבות רעה ושונאו כישמעאל שהיה לו געגועים על אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה כדכתיב ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק ואין מצחק אלא ע"ז וכן יצחק אע”ה שלא הוכיח לעשו ושבט מוסר הרחיק ממנו. ועיין להרב כסף נבחר למוהר"י פנטו ס' תולדות באורך בענין זה ובביאור המאמרים הללו בסה”ק דבק מאח מערכת מ' מוסר אב באורך ויע"ש. ועיין בסה”ק האח נפשנו מע' יו"ד ילדים. ולהחכים הילד תכתוב על דד האשה הימנית שם פתחיא”ל ויניק הנער והשם הנזכר בפיו ויהיה חכם בע"ה.
ו. ילד האוכל עפר קח אלכתיר"א או שאור מעיסה ותשרה ביין מתוק כתוש ותשקהו פעם ושתים. או קח ארבעה עלין מעשב אל בסבא’ס (ובלע"ז פינוג’ו) ותדוך אותם ועצור מימיהם ותערב עמו יין ותרתיחהו על האש ותעשאו שראב ותשקה לו וזה יועיל לכל אדם אפי' גדול. או תתלה עליו שער העז זכר לזכר ולנקבה מנקבה. ואם מקיא מרה תשקה לו קנמון ומוסתכא שחוקים עם מעט מים או שאר משקים ויתרפא בעה”י סכ"י של כמהרי”ץ אלמהדווי ז"ל:
ז. ילד כתב מהרח"ו בשער הגלגולים בהקדמות אם תרצה לידע מי גובר בילד כח האב או כח האם ותוכל להכיר כפי קלותו של הבן או כבדותו אם ראית שהוא קל כנשר ורץ כצבי בכל מעשיו ומהיר במלאכתו דע שגבר עליו כח האב ואם הוא עצל וכבד התנועה יהיה מצד אמו ולזה אמר שהע”ה בן כסיל תוגת אמו והכל במחשבה באותה שעה וע' במע' זי"ן מה שכתבתי איך יתנהג בשעת החבור וע' לקמן במערכת תי”ו לך נא ראה משם. סגולת הילד שיחיה מצאתי להרב יוסף אשכנזי דף רי"א ע”ב משם סדור תפלה דפס פולין שכתב וז"ל האי מי שאין ילדיו מתקיימין יקרא שמות בניו שיולדו אח”ך בשם שיש בו שיתוף שמו של הקב"ה כגון רפאל מיכאל גבריאל ישראל שמואל ירמיה ישעיה אליה וכיוצא וראיתי להרב ככר לאדן דף ר”ד ע"ב שכ' וז”ל כדי שיחיה בנו יקרא לשם בנו אשר יולדו לו בן ציון ויחיה בע"ה סגולה שלא ישלוט בילד שום עין הרע ושום כישוף ושום דבר רע שבעולם קח עפר מאותו בית שנולד בו הילד מאותו המקום ותלה על צוארו בטוח שלא יזוק ולא יוכשף הרב אמתחת בנימין דל”ד ע"א. וע”ל במע' כ"ף לכישוף. עוד סגולה שלא ישלוט בילד עין הרע יאמר בשעת הלידה באוזן הילד זה הלחש ובדוק הוא וג”כ ניצול מכישוף ומכל דבר רע שבעולם וזהו הלחש אליאו הנביא זכור לטוב פגע עם כוכב מרגלית ואמר לה כוכב מרגלית אנה תלכי (ונפל ט"ס במקומו כתוב מאין תבא) ואמרה ליה לבית פב"פ לעשות לילד רע ולאכול מבשרו ולמצוץ מדמו וערקיו ואמר אליאו הנביא משביע אני עליך בשם ה' צבאות שדי שברא שמים וארץ ומים ורוח ואש ועפר ועשרה אופנים ועשרה דורות ובשם השר שלך סמ”א וגרגר"ן שלא יהיה לך רשות לילך בזה הבית של פב”פ ובפרט בהילד הלז לא בגופו ובנפשו וברוחו ובנשמתו כה יאמר ג"פ וקודם כל יאמר פרשת שמע ואחר הלחש יאמר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וכו' ולא יהיה שום נזק לילד בע”ה שם. עוד סגולה לילד שנפל ממקום גבוה ונאלם תקח אמו יד התינוק ותשים ברחמה ואח"ך תתחוב אותה היד בתוך פה הילד ואח”ך תשים האשה בעצמה את ידה ברחמה ותשים בפי הילד אמנם צריך להיות תיכף שנפל תעשה זאת ואם אין אמו תעשה אשה אחרת כנ"ל מפעלות אלדי’ם אות יו”ד סי' קס"ט ועי' במערכת דל’ת. עוד סגולה לילד שנפל באש מיד תחתוך כרבלתו של תרנגול ומן הדם היוצא תמשח מקום השריפה וצריך זריזות גדול כי שהייה אסורה וצ”ל מזכר לזכר ומנקיבה לנקיבה שם. עוד סגולה לילד שאינו יכול להניק כתוב בחרס חדש שמות אלו והשקהו בחלב ויניק ואלו הם:
יר"ץ יב"ץ יקר"ץ ויזהר שלא להניק מגויה שע"י שאוכלת נבלות וטריפות מוכרח הילד להיות רע ומטמטם לבו כ”כ הרב דרך ישרה ס' האח נפשינו מערכת יו"ד.
ח. ילד קטן כשמתחילין השיניים לצאת והוא כואב ימרחו בשר שיניו בחמאה או שומן תרנגולת. או תתלה בצוארו שן של סוס או שן כלב וימרחו עורפו וגרונו בשומן ויצאו שיניו בלתי כאב והילד שיש לו מרה ירוקה מרובה ומקיא קח מים חמים ויערב בו חלבון ביצה שהוא ריר חלמון וישקהו וישליך כל מה שבגופו ואם יש לו דבר דבק במעיו הנקרא לאסוק יקח מי כרפס ומי בצלים ומי צנון ותקח סבידאג' ומרתאק דהבי וערב במים הנז' והשקהו בבקר ויתרפא סכ"י מערבי. ואני ראיתי שמשקין הנשים לבניהם להנז' מי לימון חמוצים עם אפר או עם סאראקון ונעקר ויועיל. וילד קטן שיש לו פחד יקח עור חמור ויתלה על הילד ויתרפא. והילד1 שיונק מחלב אמו והיא מעוברת והוא סכנה לילד רפואתו תקח אוקייא סוואך דהיינו קליפת אילן אגוז ואוקייא סי’ח ואוקייא חינא ואוקייא שעיר וארבעה אוקיות הנז' דוך אותם וערבם יחד. וקודם כל דבר תקח מים בכלי2 חרס חדש ממש ותלין המים הנז' בכלי הנז' תחת הכוכבים ובבוקר תבשל ארבעה מינים אלו במים הנז' בישול טוב עד שיצא הפועל שלהם באותו מים ותקח אותם המים ותתנם בקדרה אחרת. ובכל בוקר תקח ביצה תשליך הריר שלה ותקח החלמון ותערב עם מעט מאותם המים המבושל הנז' ותשקה לילד אליבא ריקניא ויתרפא בעז”ה. והילד שאוכל הרבה מאד ואינו מוסיף כלום וכריסו רחבה רפואתו יבשלו בשבילו דגים בכרפס וישתה הילד מי דגים וכרפס גם ימשח בו ראשי איבריו ויאכל הדגים ויועיל. סכ"י מהר”א ילוז נ"ע:
ט. יצירה. כאשר האדם פוקד לאשתו ומתעברת גבריאל שולח ולוקח הטיפה והקב"ה אומר לנפש א' שתכנס בטיפה זו ומלאך מוליך הנפש לאוצר הצלמים שיבחר צלם כרצונו ארוך או קצר שלם או בעל מום חלש או גבור יפה או מכוער ואומר לה בעולם שאתה הולך הוא חיי שעה ואחר התחיה חיי עולם וכל מי שהוא ארוך יותר מבני דורו יהיה קצר משאר בני אדם וכן עני ועשיר יפה ומכוער ויש בוחר במזומן ויש במאוחר ויש מי שבוחר בבנוני שבמוקדם ושבמאוחר ואם כן אין שום אחד יכול להתרעם על השי”ת כי הוא בחר כך וזה מ"ש רז”ל לצביונם נבראו לדעתם נבראו. וכשאדם מזדווג עם אשתו כשיכוונו שניהם למצוה ולטובה יצא ולד צדיק גמור באור מקיף ופנימי וההיפך בהיפך. ואם האב כיוון לטובה והאם לרעה יהיה לו אור מקיף טוב ופנימי רע ובהמשך הזמן יכוף המקיף לפנימי ויעשהו טוב וכשהוא להיפך יכוף המקיף הרע הטוב לפנימי ויהיה רשע. ואם תגבר כח האב בילד יהיה מהיר קל כנשר ורץ כצבי ואם תגבר כח האם יהיה כבד ועצל. מז"ה חסד לאברהם מעין ד' עין יעקב נהר י”א עי"ש שהאריך הרבה ס' מדבר קדמות מער' יו”ד ס' כ"ג.
יוד. ילדים המשחקים כשהם ישנים וכן במשחקים לבדם אפי' בהקיץ סימנא הוא שהפלונית משחקת עמהם ובפרט ליל ר"ח וטוב שהרואה אותם משחקים שיכה אותם באצבעו על החוטם ויאמר זילי פ' מכאן לית לך כאן חולק ואחסנא לית לך נייחא כאן. ויאמר ויהי נועם כולו ככה יעשה בהכאה על החוטם ג”פ ובכל פעם ישמור הסדר הזה ליקוטי גורי האר"י ז”ל כ"י דבש לפי.
יא. ירך. לכאב הירך תבשל החטים במים עד שיתרככו ולא יתבקעו ותוציאם ממים ותניחם בחתיכת פשתן ותשים על מקום הכואב בעודו חם. ואפשר שיועיל לכל כאב הפרקים ועיין מע' פ' אות פרקים ועיין ערך ארכובה. ובס' רפואה וחיים כתב וז"ל ירכיים חמימות הירכיים שיוצא אבעבועות יקח אפונים יבשים ויקלם באור ויעשם אבק דק במכתש ויערבם בשמן זית ויסוך עליהם ויועיל לכוייה ג”כ ס' רפו"ח:
יב. ים. ההולך בים ומבלבל אותו יכתוש רוד’ה ויטבול הפי’ס שהוא הכובע באותן המים ויתנהו על ראשו גם יריח פת לחם ועוד יכבס הפי’ס במי הים עוד יתן על בטנו כמו טבעת של פומא ס' רפואה וחיים. ובס' אביעה חידות כתב וז"ל סגולה נפלאה למי שרוצה לילך דרך ים. יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים חיים. וזה סגולה לעבור את הים בשלום. גם ישא עמו סיד. ותפלת יונה הנביא סגולה לאומרה על הים. עיין ס' המדות למהר”ן ז"ל ובסה”ק האח נפשינו באורך.
יג. ים. להשקיט הים מזעפו קח קנה וחלקהו לד' חלקים ותכתוב, פסוק ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקי’ם עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל. וקח מצה שמורה וכתוב עליו אברהם יצחק ויעקב משה דוד וחלקהו לד' חלקים והשלך לד' רוחות הים כך מצאתי מסכ"י. וכתב הרב החסיד שבכהונה בס' מד”ת אות י' ערך ים משם כ"י הקדמת ספר יצירה וז”ל מי שרוצה לפרוש בים קודם שיכנס בספינה יקח ג' אבנים משפת הים וכשלוקח האחת יאמר ה' וכשלוקח הב' יאמר אלק’ינו וכשלוקח הג' יאמר ה' אחד ויכנס לספינה וישמור האבנים ואם ח"ו יש סער גדול בים והספינה בסכנה גדולה יקח הג' אבנים בידו וישליך אבן אחת לצד ימין ויאמר אם מפני לא תחילו וישליך אבן אחרת לצד שמאל ויאמר נאם ה' והאבן הג' ישליך לפניך למקום שהספינה הולכת ויאמר אשר שמתי חול גבול לים עד סוף הפסוק ומיד ינוח הים מזעפו. מס' האח נפשינו.
יד. יבלת. כתב הרב שבילי אמונה נתיב ד' וזה לשונו היבלת בלשון ערב תאלול ובלעז ברוגה ואי בשר העודף על גבי העור יצאו בכל הגוף ויותר בידים וברגלים והם משני מינים או רכה בלא כאב ואז יהיה מליחה הלבנה ומה שיהיה ממנו קשה נסדק ואז יהיה ממרה שחורה וראוי תחילה להריק הגוף מהליחה הגורמת אותה ואחרי כן נתוח אותה מחוץ ברפואות המיבשות תחילה ואם לא סרו טיחם ברפואות חדות כי הם יעפשום ויחתכום ואולם הרפואות המיבשות הם כגון שימשחם בשמן הדם ובשמן נרד ואחר כך יפזר עליהם אפר מצפרני פרצות הבהמה שחוק או אפר משריגי הגפנים שחוקים היטב ונילושו בחומץ וישים על היבלת או עלי זית מבושלים בחומץ וכתושים היטב או אפר קצף הים שנילוש בדבש או ישים סביבה או עליה חלב של תאנה מעורב עם חלב כליות בהמה או ימשחנו בכבד של תרנגולת ואח"כ יטמון הכבד באשפה וכשכלה הכבד תכלה היבלת או ימשחנה במי הגפן הבוסר או במעט ציר או בדם היונה אם מיד כשישחטנה או בקמח שעורים שנילוש בחומץ החלב היוצא מהמתאנה כשאינה מבושלת יועיל לעקיצת עקרב יעוין שם ובס' פרקי משה להרמב”ם כתב וז"ל יבלת ובשר הנוסף והשחינים המתחדשים משרפת אש ירטה זבל הצאן מיובש ומולש בחומץ ויועיל בעזרת ה'.
טו. יין. לשותה יין ושכר הרבה יכתוב בקערה אלו השמות עמיו"ן עמיו”ן טמיו"ן טמיו”ן וכתוב שמו ושם אמו וקח רירים היורדים מפי השור וערב ביין והשקהו וישנא היין. סכ"י מערבי. ובס' ימלט נפשו כתב אם תקח מעט מצואת האריה עם ריר היוצא מפי השור מעורב עם יין ותן לשכור ימאס היין ולא יוסיף לשתותו כל ימי חייו ובס' האח נפשינו כתב וז”ל למנוע האדם משתיית היין קח כבד של עורב שחור ויבשהו וידוק אותו היטב ותן לו לשתות עם יין בלי ידיעתו וימאסנו. או יקח עורב חי ותן אותו בתוך כד היין עד שימות שם ותבקע מרתו בתוך היין ותן לו לשתות מאותו היין למי שתרצה בלי ידיעתו וישנא את היין בדוק ומנוסה. או קח מעט זבל צפור דרור ותעשה אותו אבק וערב ביין וישתה ממנו ולא יוסיף עוד לשתות יין וגם לא ישב קרוב ליין מסכ"י.
טז. יין שלא ישתכר אדם משתיית יין ושכר קודם שישתה יאכל מן הריאה של עז צלויה. עוד אחרת יאכל שקדים מרים בבקר אליבא ריקניא אכן אם היה שכור כבר רפואתו היא שישתה חומץ ויפוג יינו מיד. בדוק ומנוסה. הרב עובר אורח אות ב'.
טוב. ידים מבוקעות מחמת נטילת ידים בימות החורף מחמת שלא נתנגבו יפה ירחוץ במי סילקא. וכן לשחין ש"ע או”ח סי"ד. ס' רפואה וחיים מע' א' אות כ”ח:
חי. יולדת שמירה ליולדת תכתוב על קלף ה' רמה ידך בל יחזיון. וגם שם את’ה לקוטי מהר"ן רפואה וחיים. ולדעתי זה רמוז בפ' אתה סתר לי מצר תצרני. ועיין מה שכתבתי בעניותי בספר הקטן יפות מראה על פסוק המלאך הגואל אותי מכל ר”ע הרומז לשם אתה הפודה מר"י חדרים כמ”ש מהר"ש מוסטרפולי ז”ל ולפי"ז יע”ן יברך את הנערים ויקרא בהם שמי כי שם אתה שהוא פודה ומציל מאותם ר"ע חדרים הוא המברך את הנערים ושומרם בעת לידתן וק”ל רא"ה אנכ”י ובס' כ"י מ”כ וז"ל יולדת ועדין לא יצאה השליה תעשן אותה בצואת חתול או בזנב חתול ותצא השליה מיד בע”ה. ובס' שבט מוסר פ' כ"ד כתב וז”ל וצריכה האשה אחר שילדה בן או בת שתתן הודאה להקב"ה וכה תאמר יהי רצון מלפניך המלך הרחמן כשם שהצלתני מהצרה הגדולה הזאת ומן הסכנה עצומה זאת כך יכמרו רחמיך להציל מהסכנה הזאת לכל בנות ישראל זרע אהובך וכשם שהצלתי עתה כך עשה עמי אות לטובה בכל פעם שאלד וכתשקום מהמטה תאמר יהי רצון שתזמין מזון עבדיך התינוק הזה ברבוי חלב די מחסורו אשר יחסר לו ושים בלבבי העת שצריך לינק כדי לתת לו והקל מעלי השינה ובעת שיבכה בפתח אזני די לשומעו מיד ותצילני שלא תפול ידי עליו בעת השינה וימות ח”ו עכ"ל יעו”ש:
יט. ימים של כל החדש יגידו צדקתם טובם וסגולתם מועתק מס' נפלאים מעשיך משם ס' העתידות והחזיון כ"י וז”ל בקיצור נמרץ לדברים הצריכים לנו.
יום א' בחדש יום טוב מאד כי בו נאמר כי טוב ובו נברא אדם הראשון וחוה והנולד בו יהיה במזל טוב ובסימן טוב צומח ועולה ולחולה אם יעשה פדיון נפשו קודם מנחה וירבה בצדקה ויתרפא וכן לחשוכי בנים אם יתנו צדקה ויתפללו תפלת הבנים תקובל תפלתם ברצון. ומה מאד מסוגלת אמירת תהלים ביום הזה עד למאד ונכון לשמוח בו:
יום ב' בחדש יבשר טוב לחולים ורפואה שלימה והנולד בו יהיה דומה לאמו ויגביר בו טבע אמו יותר משל אביו ויחיה:
יום ג' בחדש החולה אם נפל למטה בו ביום יחוש על נפשו לתת צדקה כפי כחו בפדיון נפשו ויקבל על עצמו לעשות איזה מצוה כשיקום מחליו וברוך אומר ועושה והילד הנולד בו יהיה משובש ועלול לחלי הנופל ב"מ. לזה יכתוב לו קמיע מאדם גדול ומומחה טרם יקראהו החולי והיום הזה טוב הרבה לקנות דברים של מצוה טלית או תפילין וספרים וכיוצא:
יום ד' לחדש טוב לכל דבר ולנושא אשה יהיה בסימן טוב וישמח עמה ברם קשה לחולה. והנולד בו ביום צריך שמירה מעלייא.
יום ה' בחדש קשה מאד לכל מלאכה יען קין נולד בו ונאמר עליו שבעתיים יוקם קין אבל מסוגל לתשובה:
יום ו' בחדש טוב יבשר לחולה ברפואה והנולד בו יהיה בעל מריבה ומחלוקת ואכזר. וסגולת לימוד תהלים כולו משובח הרבה:
יום ז' בחדש הנולד בו יחיה. ומה טוב ומה נעים להרבות בצדקה ולהפריש מעשרות ולחלקם לעניים ולתת לכל שואל מאשר תשיג ידו.
יום ח' מה נכבד היום הזה וטוב לכל ענין וסגולתו שגבה מאד למי שהוא בצרה כגון בנים או חסרון כיס וכיוצא ילמוד פ' העקדה ז"פ בתפילת מנחה עם פרשת הקטורת ג”פ בכונה עצומה ויתפלל מנחה בכונה וישאל שאלתו והשומע תפלה יאזין תפלתו וביום הזה נולד מתושלח הצדיק זי"ע:
יום ט' בחדש טוב מאד לחנך בו הנערים לבר מצוה וגם להוליכם לבית הספר והיום הזה נולד בו למך וסגולת היום הזה הוא באשמורת הבקר עת רצון ויפק רצון מה':
יום יו’ד טבא הוא וטבא ליהוי לכל ענין ולכל בנין ללמוד וללמד לדון ולשפוט והנולד בו חיו יחיה באורך ימים ושנות חיים וביום הזה נח התחיל לבנות התיבה. וסגולת היום טוב לבדוק המזוזות והתפילין והציציות והבודקם מאריך ימים:
יום י"א טוב ומסוגל הרבה לעשות יומא טבא לרבנן להאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו. ומועיל הרבה לחשוכי בנים עשיית הסעודה כאמור ולקבל ברכתם והיום הזה נולד בו שת ועליו נאמר כי שת לי אלקי’ם זרע אחר ולכל דבר קנין ולכל ענין הוא טוב:
יום י"ב רבים אומרים שהיום הזה טוב לזרוע וכו' ולכל עבודה בשדה. ולחולה טוב יבשר ואם יתנהג בתכלית הטהרה בטבילה ותענית ביום הזה יקרא אל ה' והוא יענה.
יום י"ג יזהר לבל יסתפר היום הזה וישמור עצמו מכל מלאכת הראש אפי' סריקה במסרק עד שכ”כ אמרו אפ’י תמרוקים ושמנים טובים הניתנים בראש ימעט בהם היום הזה. וטוב מאד להקביל פני רבו ולקבל ברכתו ואם יכניס אורח לביתו היום הזה יקרע רוע גזר דינו ונגע לא יקרב באהלו ומסוגל לימוד ס' בראשית:
יום י"ד נח בירך לבניו וטוב לכל ענין. והנולד בו אדם גדול יהיה וצדיק ויאריך ימים. ומסוגל הרבה ללמוד ס' דברים עם ס' חמישי שבתהלים:
יום ט"ו זה היום מוכשר למחלוקת כי בו נפרדו הלשונות ומסוגל מאד ללמוד מס' סוכה שעליה נאמר תצפנם בסוכה מריב לשונות. וסמוך לבו אל ירא הלומד מס' סוכה ואומר קדיש דרבנן לא יגלה ולא יקרה לו שום מקרה עם איש אלם וחמסן ואכזר כל אותו החודש:
יום ט"ז טוב לעשות חופת חתנים וכלות והחולה בו במהרה יקום מחוליו גם לנולדים בו טוב יבשר ובו ביום נולד נחור אחי אברהם והלומד בו ביום ס' ויקרא כולו אזי מצליח הצלחה מרובה בכל מעשיו:
יום טו"ב יזהר שלא יכנס למרחץ ולא יסתפר והחולה צריך שמירה והנולד בו יהיה לו אות בעפעפיו ומסוגל ללמוד בו ס' פועל צדק או ס' אחר שיש בו מנין המצות בקיצור וימנה כל התרי”ג מצות ועם שבעה דרבנן הם כת"ר וסגולת למודם ביום הזה לקרע רע גזר דין הכתבו עליו ויכתב בס' חיים טובים:
יום ח"י בו נולדו יעקב ועשו וטוב לפרוש בים וביבשה והנולד בו יהיה בסימן טוב ויחיה ומסוגל הרבה ללמוד ס' שופטים כולו בו ביום וינצל מן הרע ומשנאה ומקנאה כל החדש:
יום י"ט יבשר טוב לחולה וטוב לכל דבר ולכל מלאכה ובו ביום לקח אשה יצחק אע”ה וסימנא מילתא היא בוא"י כלה והנולד בו יהיה יפה טוהר ומסוגל להשמעת התפלה ואם ילמדו התהלים בכנופיא עם פרשת העקדה בכונה נכון לבם שתקובל תפלתם ברצון בתוך ג' ימים יענו ויעתרו ברחמים מן השמים:
יום ך' בו ביום בירך יצחק ליעקב אע"ה ואמ”ל הקול קול יעקב והידים ידי עשו וסימניך ידו גימטריא ך' והיום הזה מסוגל לפתוח איש את ידו בצדקה איש כמתנת ידו וטוב לכל דבר ומעשים טובים ומה נעים אם יעשה סעודה לת"ח ויקבל ברכתם:
יום כ"א א”ך זה היום קשה לכעס ולמחלוקת כי הכעס מזיק בו ביום וישמור התינוקות שלא ילכו בשוק ובפרט אם ילכו בגילוי הראש והרגל יחף ח"ו כי יש ביום הזה שעה שאינה מוכשרת. וסגולתו לינצל מאותה שעה ילמוד פ' הקטורת ופ' העקדה ופרשת המנורה וינצל בע”ה ואם יעשה כופר נפש או צדקה לעניים הנה מה טוב ומה נעים:
יום כ"ב טוב לכל דבר וסימנו ביום טוב”ה היה בטוב. ובו נולד יוסף הצדיק ע"ה ברם אם הפילה האשה ביום זה תהיה בסכנה ב”מ ומחצות ואילך עת רצון לקבל תפלה. ועליו נאמר בעת רצון עניתיך. וישמור עצמו מכל חטא ועון ביום הזה בפרט. וסימניך ואה"י תמים לו ואשתמרה מעוני אשרי אדם עז לו ב’ך והב’ט פני משיחך בגימטריא כ”ב:
יום כ"ג טוב הוא ובו נולד בנימין הצדיק. וטוב להרבות בלימוד ביום זה וסימניך ובתורתו יהג”ה יומם ולילה. ולחשוכי בנים טוב ללמוד ביום הזה שמואל א' וב' ויתפללו אל ה' על הבנים והוא יענם:
יום כ"ד ישמור אדם עצמו מכל דבר כי היום קשה מעט וסימניך ד”ך נכלם. וישמור הבנים הגדולים והקטנים זכרים ונקבות לבל ילכו גלוי ראש ורגל. והנולד בו ימות מיתה משונה. ואותו היום מוכשר לעין הרע ב"מ. לכן יתן צדקה לעניים כדי לתקנו ולמתקו ורמז אף יד”י תכון עמו וע"י הצדקה טב’א הו’א וטבא ליהוי:
יום כ"ה לא טוב לכל דבר ולא יכנס למרחץ ולא להסתפר. והנולד בו ימות בברזל רח”ל. ומי שהוא מוכרח לעשות איזה דבר ילמוד ס' רביעי שבתהילים ואלפ’א ביתא בשמו אזי ה' יהיה לו מושך חסד וסי' יה’י חסדך ה' עלינו:
יום כ"ו טוב מאד לכל מלאכה וסימנו והי”ה לשון שמחה ובו קרע מרע"ה את הים וטוב ללמוד בו יונה הפטרת יום הכפורים. וסגולה למקשה לילד תתן צדקה ותלד בשלום:
יום כ"ז בדוק בשמא ז”ך וישר ובנוני לכל דבר וכל ענין ולכל קנין ומסוגל מאד לתפלה מחצות היום ואילך עת רצון. ואם הרעים בו יבשר טוב.
יום כ"ח טוב מאד ומסוגל לתענית וכן יום כ”ט וכן יום שלשים דהיינו משמרת ער"ח ולא ישכח מן הצדקה שהיא מסוגלת מאד ולהרבות בלימודים כפי יכלתו ובפרט לימוד תהלים אשר שגבה מעלתו בחסרון הלבנה ולהתאמץ ביום התענית לבל ידבר דברים בטלים וכל שכן שקר וחנופה וליצנות. ורמזו בפסוקם ורב שלום שהיא התורה עד בלי ירח דהיינו בחסרון הלבנה ומ”ט ומה נעים לטבול בכל ערב ר"ח ע”כ. נמצא בס' סידורא דסידרא ובס' העתידות ובס' החזיון ובס' נפלאים מעשיך. נשלמו ימי החדש כזה ראה וקדש:
ך'. ימים. מי שנולד ביום מימי השבוע למען דעת לבן הנולד ביום ההוא בשעה ההיא מה יהיה אחריתו בטבע כוכבו ומזלו השולט באותו יום ובאותה שעה והוא בטבע ז' ימי השבוע הוטבע מחכמי הכשרים והובא בס' משפטי הכוכבים להראב"ע ז”ל:
ודע כי יום א' שעה א' חמה. שעה ב' נוגה. שעה ג' כוכב. שעה ד' לבנה. שעה ה' שבתי. שעה ו' צדק. שעה ז' מאדים שעה ח' חמה. וחוזר חלילה לשבעת ימי השבוע כאשר מפורש יוצא בסה"ק דבק מאח מערכת ג' דכ”ד ע"ד:
אם נולד ביום א' בשעה א' יהיה אדם גדול ויהיה גדול בשררה ויהיה עצל במעשיו. ואם בשעת מאדים יהיה מטריף ושופך דמים או זנאי או שוחט או מוהל. ואם בשעת נוגה יהיה סוחר וחכם בחכמת השיר והניגון. ואם בשעת כוכב יהיה אוהב אמת וקרוב להיות חכם או סופר. ואם בשעת צדק כל ימיו יהיה טוב ואם בשעת לבנה יהיה זך ותמים. ואם בשבתי יהיה סרוח בגופו ויהיה גבור ובעל זימה:
ואם נולד ביום ב' שקול יהיה בנכסים פעמים עני ופעמים עשיר ואם נולד בשעת לבנה יהיה חכם או דיין. ואם בשעת חמה יהיה עני אבל לא עני מאד. ואם בשעת נוגה חסיד ועשיר יהיה. ואם בשעת כוכב וצדק. צדיק וישר יהיה. ואם בשבתי יהיה סרוח בגופו. ואם במאדים ספק להיות שר הטבחים:
ואם נולד ביום ג' יהיה עז פנים וגבה רוח. אם במאדים גנב יהיה. ואם בנוגה סרוח בגופו. ואם בחמה וצדק רב ועשיר יהיה. ואם בלבנה אור עינים לכל אדם יהיה. ואם בלילה בשעת מאדים לסטים יהיה. ואם בנוגה ירא שמים יהיה. ואם בשבתי יהיה הילוכו באמת. ואם בכוכב שופט ומפלפל בהלכה יהיה. ואם בחמה דברן וחמדן ויראתן יהיה:
ואם ביום ד' אם בצדק צדיק ושופט יהיה. ואם בחמה עשיר יהיה. ואם בנוגה חכם ועשיר. ואם במאדים רשע יהיה. ואם בשבתי חכם גדול יהיה. ואם בכוכב חוזה או סופר יהיה. ואם בלבנה מצליח בזיוף יהיה:
ואם ביום ה' חכם וגדול יהיה. אם בצדק פקח גדול. ואם במאדים עשיר וגנב. ואם בנוגה קנאי וגונב דעת הבריות. ואם בכוכב יהיה רמאי. ואם בשבתאי לא רע ולא טוב יהיה. ואם בחמה ולבנה ילך בדרך ישרה ואוהב את הבריות:
ואם נולד ביום ו' עשיר וחסיד יהיה. ואם בנוגה חכם וגבור יהיה. ואם בכוכב פקח וחסיד. ואם בצדק רודף צדקה וחסד. ואם בחמה או לבנה שם טוב יהיה לו. ואם בשבתי רע ויאנח. ואם במאדים חנף ורע וגבה רוח יהיה:
ואם בשבת ימות בשבת ויהיה סרוח. ואם בחמה בעל חימה יהיה. ואם בנוגה בעל מריבה יהיה. ואם בכוכב וצדק מכובד לבריות ויכבדוהו הבריות מאד. ואם בלבנה אוהב האמת ודרך היושר ואם במאדים גבור יהיה עכ"ל. ס' אביעה חידות:
וארז"ל במ' שבת דף קנ"ו ע”א וז"ל כתוב בפנקסיה דרבי יאושוע בן לוי האי מאן דבחד בשבא יהא דבר או כוליה לטיבו או כוליה לבישו מ”ט דאיברו ביה אור וחושך. האי מאן דבתרי בשבא יהא גבר רגזן מ"ט משום דאיפליגו ביה מיין. האי מאן דבתלתא בשבח יהא גבר עתיר וזנאי יהא מ”ט משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא יהא גבר חכים ונהיר מ"ט משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבת יהא גבר גומל חסדים מעשים טובים משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא יהא גבר חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהא. בשבתא ימות על דאחילו עליה יומא רבא דשבתא. אמר רבא בר רב שילא וקדישא רבא יתקרי אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר לואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה יהא גבר זיותן יהא אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין אם גניב לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה יהא גבר עתיר וזנאי יהא מ”ט משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב יהא גבר נהיר וחכים משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה יהא גבר סביל מרעין בנאי וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלאו דיליה ושתי דלאו דיליה ורזוהי כסיין אם גנב מצלח. האי מאן דבשבתי יהא גבר מחשבתיה בטלין. ואית דאמר כל דמחשבין עלוהי בטלין. האי מאן דבצדק יהא גבר צדקן אמר רב נחמן בר יצחק וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא אמר רב אשי או אומנא או גנבא או טבחא או מוהלא. אמר רבה אנא המאדים הואי. אמר אביי מר נמי עניש וקטיל. איתמר' רבי חנינא אמר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל וכו' יעו"ש:
כא. ימים. אלו הם הימים המסוגלים לכתוב בהם קמיעות ע"ס ימי החודש כל שלשים יום יום א' בחדש כולו טוב. יום ב' טוב בבוקר לבד. יום ג' אינו טוב. יום ד' כולו טוב. יום ה' בבוקר דוקא טוב. יום ו' וז' לא טוב. יום ח' כולו טוב. יום ט' ויו”ד וי"א אינם טובים. יום י”ב טוב כולו. יום י"ג וי”ד לא טוב. יום ט"ו בבוקר לבד טוב. יום ט”ז לא טוב. יום טו"ב בערב לבד טוב. יום ח”י וי"ט וך' אינם טובים. יום כ”א בערב לבד טוב. יום כ"ב וכ”ג וכ"ד לא טוב. יום כ”ה ויום כ"ו ויום ז”ך ויום כ"ח בבוקר לבד הם טובים. ע”כ מ"ך מסכ”י. ובס' אחר כ"י מאשור ומבבל מצאתי כתוב וז”ל אלו הם ימי החדש המסוגלים לכתוב בהם קמיעות יום א' ד' י"ב כ”ב כ"ה כ”ח כל היום ראוים הם לכתוב בהם מהבוקר עד הערב. יום ב' ה' ז' ח' י"א י”ד ט"ז כ”א כ"ד כ”ז למ"ד אין לכתוב בהם קמיעות כל היום רק מאור הבוקר עד חצי היום דוקא. יום י”ז משעה תשיעית עד שעה י"ב בערב טוב. ואלו הימים שאין טוב לכתוב כלל יום ג' ט' ו' יו”ד י"ג ט”ו י"ח י”ט ך' כ"ג כ”ו כ"ט ואם תכתוב בימים אלו איזה קמיעות לא יועילו אדרבא יזיקו לכותב ודי בזה לכל נבון וחכם: