מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין
סימן לח
נוהגים לאכול מאכלי חלב לעתים ידועות:
בפי' פרדס איתא דבע"פ אוכלים חלב משום שהחלב מכביד את הגוף כמו ביעל גבי סיסרא ומיישן ביום ונעורים בלילה ושואלים מה נשתנה ובשבועות אוכלים מאכלי חלב רמז לטעמי תורה שנ' מנחה חדשה לד' בשבועותיכם ר"ת מחלב עכ"ל והרמ"א באו"ח סי' תצ"ד כתב כמו השני תבשילין שלוקחין בל"פ זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השולחן שהיא במקום המזבח ויש בזה זכרון לב' הלחם שהיו מקריבין ביום הביכורים עכ"ל כונתו כמו שבפסח עושים זכר לקרבן דהיינו פסח וחגיגה שעמו ה"ה בשבועות עושין זכר לקרבן שתי הלחם שהיו מביאין. וכיון שאוכלין חלב ואח"כ בשר ע"כ צריך לכל אחד לחם מיוחד לחם א' שנאפ' עם חמאה ולחם א' לבשר ובז' יש זכר להקרבת ב' לחם והמג"א סק"י כתב הטעם דאיתא בזהר שאותן ז' שבועות היו לישראל ז' נקיים דוגמת אשה המוטהרת מטומאתה וידוע שדם נעכר ונעשה חלב והיינו מדין לרחמים ע"כ והח"י מביא בשם הכלבו דנהגו לאכול דבש וחלב בחג השבועות מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב שנ' דבש וחלב תחת לשונך. מר"ח אב עד ט' בו אוכלים מאכלי חלב אבל זה אינו משו' דמצוה לאכול חלב רק משום דאסור לאכול בשר ובחנוכה אוכלים גבינ' לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב (כלבו והר"ן)