מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין
סימן ל
בפורים קודם קריאת המגילה נותנים מחצית השקל:
כתב הרמ"א סי' תרצ"ד וז"ל י"א שיש ליתן קודם פורי' מחצי' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר ומאחר דג' פעמים כתיב בפרשה תרומה יש ליתן שלשה עכ"ל וביאור הענין נ"ל דאי' בהגהת של"ה הרבה דמיונות לאדם להמטבע כמו שהמשא ומתן של המטבע לעשות הלואה בשטר והלואה בפה כן האדם יעסוק בתורה שבכתב ושבעל פה כמו שרגילים לעשות ערבות בהלואה כך כל ישראל ערבים זל"ז וכן בעונש ושכר פרעון אי' במס' ע"ז דף ד' רק אתכם ידעתי מכל העמים על כן וכו' משל לנושה לשני ב"א (א' אוהבו וא' שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת) ואדם הבליעל הוא המטבע מזויפת ועל המטבע טובה נאמר להודיע טבעך בעולם עכ"ל. ועפי"ז פרשתי מה דאיתא שקלים דף ג' ובמדבר רבה פ"יב אמר ר' מאיר כמין מטבע של אש הראה הקב"ה למשה א"ל כזה יתנו עכ"ל נראה לי הכונה דהנה יסוד אש נפרד בטבעו מן ג' יסודות אחרות דעפר מועט נשאר במיעוטו והממעי' לא ירבו וכן האויר והמים ישארו בכמותו משא"כ האש נורא מאוד דמקיסם דק המתלהט הבערה ללהב יוצא דכמו שהאש הוא העליון ברום יסודו מכל היסודות אשר למטה ממנו כן באיכות הטבע רם ונשגב וכטבעה של אש כן טבעה של צדקה מועט מחזיק את המרובה צדקה תציל ממות וחטאך בצדקה עשר בשביל שתתעשר תענית דף ט' ועיין בבא בתרא דף י' ובילקוט שמעוני סי' תרע"א הרי אנו רואים כוחה של צדקה עד היכן התועלת של פרוסה אחת מגיע זה לדעתי כוונתם כמין מטבע של אש טבע של אש הראה הקב"ה למשה וא"ל כזה יתנו וסמך לדברי אי' בזהר פ' וארא ע"ש. מכ"ז יצא לנו דמיון המטבע לכופר נפש האדם והנה בכל שנים הפשוטות חל פורים בשבוע של פרשה כי תשא ושם כתיב והדל לא ימעיט מחצית השקל וגו' וסמך ליה ואתה קח לך בשמים כו' וע"ז דרשו חז"ל חולין דף קל"ט מרדכי מן התורה מניין. דכתיב מר דרור. ומתרגמינן מרי דכי' ובמגילה דף יג גלוי וידוע לפני מי שאמר וכו' שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים שקליהם לשקליו ע"כ ולכן גם אנחנו עושים פה היום לתת בפורים מחצית השקל לכפר על נפשותינו ולהציל אותנו מיד כל אויב כאשר הציל ה' אבותינו מכף כל אויביהם דהמן ביקש לעקור גוף ונפש מש"ה נותנים מחצית השקל