אור ברסלב

מקורי מנהגים· רבי יוסף פינקלשטיין

סימן יב

סימן יא

בב' וה' ובשבת למנחה קורין ג' , בר"ח ובחוה"מ ד' , ביו"ט ה' , ביו"הכ וי"ו , ובשבת זי"ן:

טעם שקורין כמה פעמים בשבוע. הוא שלא ילכו ישראל ג' ימים בלא תורה. וכדרשת חז"ל ב"ק דף פב ע"א. ובתנחומא ס' בשלח דף עח פ"ב וטעם למנחת שבת מפני יושבי קרנות יושבי חניות כל ימות החול עוסקים בסחורה ואין קורין בב' וה'. תיקן בגינייהו קריאה יתירה כמו שפר"שי שם. ומנין הקרואים בב' וה' ובשבת למנחה תיקן עזרא נגד תורה נביאים וכתובים. וכנגד כהנים לוים וישראלים. והמנין קריאת שבת. יו"ט. יוה"כ. ר"ח וחוה"מ תיקן משה עיין מזה היטב במג"א ריש סי' קל"ה. וטעם למדרגת מנין יתירה מן ג' עד זיין איתא בזוהר ויקהל דף ר"ו ע"א ע"פ סוד ע"ש. אמנם גמירנא במס' מגילה דף כ"ט נקוט האי כללא בידך. כל דטפי לי' מלתא מחברי'. טפי לי' גברא יתירה. הלכך בר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה. בי"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה. ביוה"כ דענוש כרת ששה. בשבת דאיכא איסור סקילה שבעה. ובעל שיבולי לקט כתב בשם הגאונים דלהכי בשבת קורין זיין בתורה. שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבה"כנ כל ז' ימי השבוע ולא שמע ברכו. יאזין מפי הקורא זיין פעמים ברכו ויוצא י"ח עכ"ל. ומשום האי טעמא נוהגים כשבא אדם לבהכ"נ בב' וה' ואיחר ברכו. לא יפרוס על שמע. כיון דיוצא בברכו ששומע מפי המברך בתורה ובעל תפלת נהורא סימן מצא למנין הקרואים שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד. שמע ג' אותיות נגד ג' העולים בב' וה' בתענית ובשבת למנחה. ישראל ה' אותיות נגד ה' העולים ביו"ט. י"י ד' אותיות הוי"ה נגד ד' העולים בר"ח ובחו"המ. אלהינו ויו אותיות נגד יוה"כ. יי' אחד זיין אותיות נגד זיין העולים בשבת ע"כ:

תוכן העניינים

מקורי מנהגים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה