מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי שמואל שטראשון [הרש"ש]
פרק ז · הלכה יט
במל"מ בד"ה וא"ת, כתב דתגלחת דנזיר טמא לא היתה כי אם ביום הז' להזאתו כו' וא"כ היה יכול לדחות ההזאה כדי שיבא יום הז' ברגל. ותמיהני דנראה שהבין במש"כ הרמב"ם הלכות נזירות (פ"י הי"ב) מזה עליו בג' ובז' ומגלח שער ראשו בשביעי דר"ל בשביעי להזאתו. והיא פליאה נשגבה דפשוט דכוונתו בשביעי לטומאתו דהוא יום הזאתו השניה וכדכתיב בקרא וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. ואולי ט"ס הוא בדבריו כי חלילה לתלות טעות גדול כזה באילן גדול כמוהו:
סוף הספר