לראש השנה ויום כפור
פירוש א
וכן הוא בס' בן פורת יוסף דנ"ט ע"א וז"ל, זולת בראש השנה ויום כיפור שהוא אסיפת כל העדרים וגללו האבן ונעשה שלום ביניהם, אז יש לומר מוסר, מה שאין כן בזמן שיש פירוד, כל אחד אומר לא נתכוון אלא לבזותו וכו'.
פירוש ב
ענין זה מבואר לעיל פ' קדושים אות י"ד ע"ש.
פירוש ג
נראה שרמז בזה לדרשת חכמינו ז"ל (חולין ד"ה ע"ב) שערומים בדעת כאדם ומשימין עצמן כבהמה, בקרא דאדם ובהמה תושיע ה'.
פירוש ד
כן נדפס בהשמטות לס' כתר שם טוב שנדפס בס' ליקוטים מהבעש"ט.
פירוש ה
עיין בתוי"י פ' פינחס דקע"א ע"א בענין שהעולם נידון אחר רובו, וז"ל, משל ששמעתי אורח נטה ללון בעיר גדולה אצל אחד מטובי העיר, וכאשר רבו אנשי העיר לשלוח דבש ויין לאורח נכבד, נמצא איש אחד חכם בעיניו וסבר שיהיו רוב משלחים משקה טוב, ושלח הוא מים על סמך שיתערב ברוב טוב, וכן המציאו המצאה זו שני ושלישי והרבה בזה, ונמצא שהוא כולו או רובו מים ודפח"ח, עכ"ל.
פירוש ו
שם בגמרא לפנינו איתא ר' יהושע בן חנניא ע"ש.
פירוש ז
עיין בס' לקוטי אמרים ד"ה ריש ע"ב, וז"ל, ואחר כך נשלח אותך בעל תוקע שתעורר את האבות, והם יעלו את תפלתינו לפניו יתברך שמו, ראה לפני מי אנו שולחין אותך, לפני מלך גדול מפואר בכל מיני פאר, ראה כמה אנשים ונשים, קטנים ויונקי שדים, כולם תלויים בך, וכל תפלותינו יעלו על ידי תקיעותיך אלו ויתלבש בהם הקול, עד כאן לשונו׃
פירוש ח
ענין עיכוב התפלות מלעלות עיין לקמן בסמוך אות ל"ח ל"ט ואות מ' .
פירוש ט
הנה בספר כתר שם טוב שמשם העתקתי דיבור זה, איתא שם בזה הלשון, קר"ק גימ' אליהו הנביא ז"ל, ופשוט שהכוונה לגימטריא של שני תיבות זכור לטוב שכך עולה הגימטריא מכוון, כי בתיבה אחת ז"ל אינו עולה יפה, לכן העתקתי כך בפנים.
פירוש י
ענין זה נזכר לקמן בסמוך באות מ"ט.
פירוש יא
ובהשמטות לס' כתר שם טוב שנדפס בס' ליקוטי הבעש"ט איתא שצריך להיות מי יעורר את אברהם בתקיעה, ועיין לקמן בהגה י"ג.
פירוש יב
שם בהשמטות איתא שחסר כאן תיבות אלו, ואם לא ילמדו לא יהיה מותר לעשות חתונה, נראה שיצאה אז גזרה רעה זו, ונתבטלה בכח תפלת הבעש"ט.
פירוש יג
שם בהשמטות נדפס כאן עוד ערבוב לשון שאיני יודע לפתרו, וז"ל, בשברים ולעורר את ומשיב עם אברהם ובתרועה יעקב עמהם עכ"ל. אבל זה פשוט שרמז על לשון הזוהר הקדוש (פ' אמור ד"ק ע"א) שעל ידי שלשה סדרי התקיעות מתיישבין שלשה האבות אברהם ויצחק ויעקב לעצור את מדת הדין ולמתקו ע"ש האורך, וזהו שאמר כאן מי יעורר את אברהם בתקיעה היינו מי הוא זה בימינו אלה שיודע איך לעורר את מדת אברהם על ידי תקיעות שופר ועל זה הוא שסיים ולעורר את , היינו שחסר תיבה וצ"ל לעורר את יצחק בשברים ואת יעקב בתרועה, רק שנראה שהמעתיק השמטות אלו לדפוס לא דקדק כל כך והעתיק בטעות סופר, וכל זה המאמר וכן לקברי בני דוד העתקתי גם כן מן ההשמטות האלו.
פירוש יד
ומשל זה הובא בס' בן פורת יוסף דמ"ד ע"ב בשם מדרש רבתי פ' וישלח פ' ע"א [והוא ט"ס וצ"ל ע"ח סי' זיי"ן ע"ש], וסיים שאמר השועל ששכח הכל, וכל אחד יפייס את המלך לפי כחו, וכתב על זה וז"ל, ויש להבין כוונת השועל בתחלה מאי קסבר ולבסוף מה קסבר, ונ"ל כי השועל פיקח שבחיות וכוונתו שיכנעו למלך וילכו לפייסו, ולולא שאמר שיש לו במה לפייס לא היו הולכים כלל אל המלך, ואחר כך כשראה שגס לבם שבטוחים בשועל ובמשליו, חזר ואמר ששכח הכל, ואז על ידי הכנעה זו ישתדל כל אחר בעצמו לפייס המלך עכ"ל.
פירוש טו
עיין לעיל בהגה זיי"ן לשון ס' ליקוטי אמרים ועיין באור המאיר בדורש לר"ה ד"ה הבן יקיר משל כעין זה בשם המגיד זלה"ה.
פירוש טז
עיין לעיל פ' בראשית אות קס"ו ופ' שמות אות ה'.
פירוש יז
נראה שכוונתו לבאר על פי זה לשון הכתוב כי חק לישראל, מה שמחזיקים לחק ולדבר שנתיישן וקבוע, זהו עצמו המשפט לאלהי יעקב, שעל זה הוא המשפט למה מחזיקים זה לחק, הלא צריך לעשות מאהבה, להרגיש טעם חדש בכל פעם ופעם, ועיין ברמזי תהלים שבס' אור תורה ד"נ ע"ב רמז הפסוק תקעו בחודש שופר על דרך המוסר נחמד ונעים.
פירוש יח
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות פ"א ושם בהגה ל"ו.
פירוש יט
עיין שם בפ' נח בעמוד התפלה אות ק"ט.
פירוש כ
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ק"ג ושם אות קכ"ד ד"ה ולפי זה ותבין.
ועיין בס' תפארת שלמה לשבת שובה שכתב וז"ל, בשם הבעל שם טוב ז"ל, אם האדם זוכה להתפלל פעם אחת כראוי יכול להעלות גם כל התפלות הפסולים אשר נשארו למטה זה כמה שנים, גם המה יחדיו יהיו תמים ויעלו לרצון למעלה, עכ"ל, בד"ה כל האוכל בתשיעי.
פירוש כא
ולפי המתבאר לעיל בפ' עקב אות ע"ו ועוד בשאר מקומות, גודל מעלת ההתדבקות לצדיקי הדור, נראה שיש כח לצדיקי הדורות להעלות אח"כ גם אותן התפלות שנמסרו כבר לפסולי המוקדשין ולחוץ.
ובכתר שם טוב ח"ב ד"ה ע"ד כתב וז"ל, מעשה בחסיד גדול אחד שנסע אל הבעש"ט זלה"ה להיות אצלו ביום כיפור, והנה בערב יום כיפור, מחמת שלא נזדמן להם תבן ומספוא בשביל הסוסים, ולא אכלו הסוסים כל יום האתמול וכל הלילה, על כן הוצרכו בבוקר לעמוד חוץ לעיר ביער, לרעות את הסוסים, ונחו עצמם מעט לישון, וכשעמדו ראו שהיה צאת הכוכבים, והיה עדיין רחוק פרסה מהעיר, והוצרך החסיד להיות ביום כפור שם ביער בשדה, כי לא היה יכול לילך שם אפילו ברגליו, והיה בצער גדול מאוד, והתפלל בהכנעה רבה, ואח"כ במוצאי יום כפור נסע החסיד לעיר, וקבלו הבעש"ט זלה"ה בסבר פנים יפות מאוד ובשמחה רבה, והיה מדבר תנחומין על לבו, ואמר לו שתפלתו הועילה להעלות כל התפלות של עם שבשדות, עכ"ל.
ובס' תפארת שלמה פ' מטות ד"ה ויקרבו כתב וז"ל, ושמענו בשם הבעש"ט ז"ל שפעם אחת אמר ביו"כ שהעלה היום בתפלותיו כל התפלות הפסולים, משמונים שנה, שעמדו מרחוק, ועתה העלה אותם למעלה למכונם עכ"ל.
ושם במאמרים לר"ה ד"ה או יאמר ונתנה תוקף כתב וז"ל, בשם הבעש"ט זלה"ה פעם אחת ביום כפור אמר שהעלה כל התפלות שנתעכבו זה אלף שנה, והעלה אותם למכונם עם התפלה שלו, עכ"ל.
פירוש כב
עיין בהיכל הברכה בראשית דמ"ו ע"ג וז"ל, וגם ידוע ממרן הבעל שם טוב סוד ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים.
ועוד עיין בס' אוצר החיים פ' משפטים דקצ"ו ע"ד, וז"ל, מבואר בשם מרן אלוהיי בעל שם טוב ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים שהפסוק קובל על זה, שיש לסטרא אחרא בנים מעבירות, ולשכינה הקדושה אין ילדים עכ"ל.
ובס' דברי ישראל בסופו הביא בשם זקינו הרה"ק מוהר"י מקאזמיר זללה"ה שאמר בשם הבעל שם טוב זצוקללה"ה שאמר כי השם חסיד שקוראין עכשיו הוא מבע"ד, כי החומרות שמתנהג זה שקורין לו חסיד, כגון שאינו אוכל מבשר סירכא או שאינו לובש בגדי צמר מחשש כלאים, זהו על פי דין, ולא מצד חומרא יתירה, כי לבשר הסירכא עיקר ההיתר הוא בשביל הפסד מרובה הפסד ממון, ואטו זה האיש הוא כל כך אוהב את הקצב שחם כל כך על ממונו עכ"ל.
פירוש כג
ענין ההתפארות שהשם יתברך מתפאר בישראל עיין לעיל פ' תבא אות ד' וה' האמירך היום, ועיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ק"מ ענין להביא התפארות למלכות ע"ש.
פירוש כד
זה נזכר לעיל פ' וישב אות ד' ועיין שם בהגה ה'.
פירוש כה
ונזכר משל זה בס' עץ הדעת טוב במאמרים לערב ר"ה ד"ה השיבנו בשם מו"ר מו"ה דוב בער ז"ל, ובשקר העתיק משם בדרש טוב ד"י ע"א בשם הבעש"ט ז"ל כי בס' עץ הדעת לא הזכיר שם שמו של הבעש"ט ז"ל בדיבור זה, ואף על פי כן נראה ברור ואמת כי הרב המגיד ז"ל אמר משל זה בשם הבעל שם טוב, כמו שהובא בס' כתר שם טוב משמו של הבעש"ט ז"ל, אע"פ שבס' עץ הדעת הזכירו סתם בשם הרב המגיד, והרבה יש כיוצא בזה שמובא בספרים בשם הרב המגיד והוא מתורתו של הבעש"ט ז"ל.
פירוש כו
ונזכר זה לעיל בקיצור במאמרים אלו אות כ"ב ע"ש.