ויקרא
פירוש א
בהיכל הברכה שם מבואר כי אל"ף זעירא דתיבת ויקרא מורה שמשה זכה לסוד האין ע"ש בעומק הדבר, [ועיין לעיל פ' תשא בהגה זיי"ן] ולכן אפשר להבין מה שרמז בס' לקוטי תורה פ' וירא דאיתא שם בטעמי המצוות במצוות ביקור חולים וז"ל, החולה נמשך משם מ"ט שהוא שם מ"ה וד' אותיות והם מ"ט כמנין חול"ה, לפי שחסר ממנו שער הנ' ולזה אירע לו החולי, והכוונה תהיה להמשיך לו שער הנ' ועל ידי זה יתרפא החולה והוא כללות של [שם] מ"ה ועל ידי זה הם נ' שערים עכ"ל, ודבר ידוע ששער החמשים נקרא אין ועיין לעיל פ' וירא אות י"ב שמבואר כל זה היטב.
פירוש ב
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה קמ"ח.
פירוש ג
עיין לעיל בפ' בראשית בהגה נ"ו.
פירוש ד
עיין לעיל ר"פ וישב אות א' ושם בהגה, ועוד עיין דגל מחנה אפרים פ' ואתחנן וז"ל וצאן הוא יחררים כו' ע"ש,
פירוש ה
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ל"ה, ובפ' יתרו אות מ"א, ועיין לקמן פ' תזריע אות ב'.
פירוש ו
בתוי"י פ' נשא דנ"א ע"א וז"ל, כבר זכרתי בביאור פסוק כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה', להסיר מאדם הגאוה והתאוה אז בנקל יוכל לדבוק בו יתברך שמו, וזהו שאור ודבש, כי שאור רומז לגאוה ודבש להנאה, ושניהן פסולין במצה, אך מה שהוטבע בטבע האדם אי אפשר לפרוש מהם כי אם על ידי יסורין וכו' ע"ש, ועיין לקמן פ' עקב אות נ"ח.
פירוש ז
לקמן בפ' חקת אות א' מבואר ענין זה באריכות ע"ש.
פירוש ח
משל זה הובא עוד שם בתרי"י פ' ואתחנן דקע"ח ע"ג וז"ל, שמעתי משל ממורי למלך ששלח בנו יחידו למרחקים כדי שיהיה לו אחר כך [כשיחזור אל אביו] יותר תענוג [כמבואר לעיל פ' נח אות י' ואות י"ב], וברבות הימים נשכח מבן המלך כל תענוגי המלך, ושלח אחריו ולא רצה לחזור לאביו, וכל מה ששלח המלך שרים יותר חשובים לא הועיל כלום, עד שהיה שר אחד חכם שכסות ולשון שינה כדמות הבן ההוא, ונתקרב אליו במדרגתו, והשיבו אל אביו ודפח"ח, עכ"ל.
ובפ' אמור דקי"א ע"ג וז"ל, שמעתי משל על בן מלך ששלחו אביו מעל פניו בכפר אחד, כדי שיתאוה אחד זה יותר אל שלחן אביו המלך, אבל הבן מחמת טפשותו נתערב בגוים שבכפר, ולמד ממעשיהם ושכח תענוגי המלך, ושלח המלך שר אחד משריו להחזירו ולא עלתה לו, עד שהתחכם שר אחד שפשט לבושי השררה, ולבש בגדי הדיוט בדמות אנשי הכפר ועלתה לו וכו'.
ושם בפ' אמור דקט"ז ע"א ושם ע"ג, וז"ל, כבר כתבתי בענין המשל ששמעתי מרבותי, ששד אחד יצא להחזיר בן המלך אל המלך אחר שנתרחק ממנו, דהוצרך להלביש עצמו בבגדי אנשי בהבפר ששם היה בן המלך, כדי שיהיה לו התחברות עם בן המלך לכנוס עמו בדברים ועלתה לו וכו' ודפח"ח, וכן הוא שם בסו"פ אמור דקי"ח ע"ג.
עוד נזכר משל זה ברמז ובקיצור בתוי"י פ' בראשית די"ג ע"ג, ובר"פ בא דמ"ד ע"ג, ובפ' יתרו דנ"ט ע"ג, ושם ד"ם ע"ב ושם סוף ע"ד, ובפ' משפטים דס"ו ע"ד, ובריש פ' תצוה דע"א ע"ד, ובפ' ויקרא דפ"א ע"ב, ובפ' צו דפ"ב ע"א, ובריש פ' מצורע דצ"ג ע"ד [וזה העתקתי לקמן בס' אחרי אות ב'], ובפ' אחרי דצ"ז ע"ג.
ועיין בפ' קדושים דק"א ע"ג ששם הביא בזה הלשון, שמעתי ממורי שנשלח בן המלך מעל פניו וכו' ולא החזירו על ידי שר כי אם על ידי איש המוני כמו שנעשה הבן, ונראה בו שזהו עצמו המשל הנזכר שהלביש השר עצמו כאיש המוני וק"ל.
ועוד שם בפ' קדושים דק"א ע"ד, ושם איתא בזה הלשון, כמו המשל להוציא בן מלך מעבירות גשמיות על ידי בן כפר, עכ"ל.
ועוד נזכר בס' תוי"י בפ' נשא דקל"ב ע"ד, ובפ' שלח דקמ"ד ע"ד, ועוד שם דקמ"ו ע"ד, ובפ' בהעלותך דק"נ ע"ב, ובסוף פ' קרח דקנ"ד ע"ג, ובפ' חקת דקנ"ו ע"ג, ושם דקס"ב ע"א, ועוד שם דקס"ד ע"א, ובפ' פינחס דק"ע ע"ג, ובפ' תצא דר"א ע"ב.
ועוד נזכר בס' צפנת פענח דל"ט ע"ב שהביא ראשית המשל באריכות גדול [והובא בס' ליקוטים מהבעש"ט ד"ה ע"א] ולא סיים העיקר איך השר החזירו על ידי זה ששינה לבושו, רק סיים בקיצור שהשתדל בכל ההתפעלות להשיבו אל אביו ע"ש, ועוד שם סו"פ משפטים דפ"ד ע"ד.
ועוד עיין בס' כתונת פסים ר"פ צו ד"ב ע"ג, ופ' שלח דל"ז ע"ד, ובס' בן פורת יוסף פ' ויצא דס"א ע"ג, ושם סו"פ ויחי ד"צ סוף ע"א, ע"ש בכל המקומות, ועיין בס' נוצר חסד שהעתקתי לעיל בפ' לך בהגה ו' מזה.
פירוש ט
ענין זה שראש הדור הוא שורש אחד עם הדור מבואר לעיל בפ' וישלח בהגה ב' ושם אות ו' והגה ג', ועוד עיין לעיל פ' תשא אות ט', ועיין לקמן פ' אחרי אות ב' ענין כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן שהן הן דברי תוי"י דכאן.
ועיין בשבחי בעש"ט צד ע"ט שהרב דק"ק אוסטרהא בנו של החכ"צ בהיותו בקאמינקע שאל שיאמרו לו איזה דברי תורה ששמעו מן הבעל שס טוב ואמר לפניו ר' יוסף מקאמינקע מה שאמר הבעש"ט על פירוש רש"י על פסוק אשר נשיא יחטא וכששמע הוטב בעיניו מאוד ואמר פירוש כזה נאה להרב דק"ק אסטראה ע"ש, נראה שעיקר הפירוש הוא זה שהעתקתי כאן בפנים.
פירוש י
ביאור דבריו נראה, שאין הצדיק נכשל ח"ו בגוף המכשול שנכשלו בו ההמונים בעבירה גסה ח"ו, רק בדבר דק, שמצינו בדברי רבותינו שאמרו עליו שהוא כאילו עיין לקמן פ' קדושים אות ד' ע"ש, ועיין לעיל פ' בראשית אות קכ"ט, ובהגה ק"ח, מס' נוצר חסד.