ויצא
פירוש א
ובס' דגל מחנה אפרים פ' עקב כתב וז"ל, אמר אדוני אבי זקיני זללה"ה דאין הקדוש ברוך הוא שולח יסורין על האדם, אלא אם כן שולח עליו מקודם חולי מרה שחורה כו', עכ"ל.
פירוש ב
בדברי הרב בעל התניא ז"ל שהעתקתי לעיל בפ' בראשית בהגה ק"ד מבואר שנשמות דאצילות הם נשמות גדולי הדור כו' ע"ש בד"ה ומודעת זאת, במ"ש שמחיה ומהווה נשמות הגדולות שהם מבחינת אצילות כמו נשמת אדם הראשון וכו'.
פירוש ג
ועיין בס' בן פורת יוסף לפ' לך דכ"ט ע"א וז"ל, וכיוצא בזה שמעתי ממנו [מהבעש"ט ז"ל] שניצוץ נשמה מן אצילות יורד בעשיה לפעמים ורואה איך מקילין בכבוד המלך מלכו של עולם ומצטער על כבוד המלך שהם מקילין בו, ואחר כך יש לו תענוג שאינו מהם וכו' ודפח"ח, עכ"ל.
ובדגל מחנה אפרים פ' ויגש ד"ה א"י וילקט וז"ל, ויש עוד בחינה גדולה אפילו כשרואה אחרים בעלי עבירה שנמשכים אחר הזנות ח"ו, ומתבונן בזה שתאוות שלהם באים מחמת החסד הגדול שנפל לעמקי הקליפות ר"ל, וירא וחרד על זה, וחס ומרחם על חסד אל, מדה יקרה וקדושה כזה, שנפלה לשפלות וגריעות ועבירה מאוד, פועל גם כן שמעלה החסד לשרשה וגורם חסד ורחמים מלא כבודו ואת כל הארץ אמן, עכ"ל.
ועוד עיין לקמן פ' שמות אות ט' ושם בהגה ו ד"ה ובאוצר החיים ע"ש.
פירוש ד
ועיין בס' בן פורת יוסף השייך לפרשתינו פן ב' דנ"ג ע"ד וז"ל, והנה מלאכי אלהים שהם סוג בני אדם, כי האדם תכלית בריאתו לעשות שליחותו יתברך שמו כמו שכתבתי במקום אחר בביאור הכתוב (מלאכי ב׳:ז׳) כי שפתי כהן ישמרו דעת כו' כי מלאך ה' צבאות הוא כו', עכ"ל.
ושם בדנ"ד ע"א כתב וז"ל, ושמעתי בשם ס' מגלה עמוקות כי סולם בגימטריא ממון כי על ידי חימוד ממון גם הצדיקים שנקראים מלאכי אלהים עולים ויורדים בו כו' ע"ש, נראה מזה שהבעש"ט אמר דבר זה בשם בעל מגלה עמקות.
פירוש ה
ובס' תולדות יעקב יוסף פ' אמור דקט"ו ע"ב כתב וז"ל, הגם שכעת לפי צוק העתים שנלכדין כל בני אדם בסיבת פרנסתו ולחמו, כמו שכתב הקנה שהוא מצודה פרוסה על כל הנבראים שבעולם, כי העופות נלכדין במצודתם על ידי שמפזרין להם גרעיני דגן, ורוצה להתפרנס בזה עד שנלכד בו, וכן הזאב עושין לו מצודה, בענין שיראה פרנסתו שם בבור ולוכדין אותו שם, וגם בני אדם ובני איש יחד כולם בסיבת טרדות, כי להוטים אחר פרנסתם ויום ולילה לא ישקוטו, הם נלכדין במצודה הפרוסה על כל החיים כי על ידי זה התורה והעבודה מונחת בקרן זוית אין דורש ואין מבקש, אבל החכם אשר עיניו בראשו צריך ללחום עם יצרו שלא ילכד ברשת בסיבת לחם פרנסתו כאמור, עכ"ל, וכן בס' בן פורת יוסף דל"ב ע"ב הביא זה בשם ספר הקנה.
פירוש ו
ובספר כתר שם טוב ח"ב די"ד ע"ב, וז"ל, צופיה הליכות ביתה (משלי ל, א) פי' צופיה הנשמה הליכות ביתה, פי' הליכות ותנועות של עולם העליון שהוא ביתה, איך שם הוא התנועה של מלאכי מעלה במהירות גדול לעבודת השם יתברך כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ד"ד ע"ב) מיכאל באחת גבריאל בשתים טסים כל העולם, על כץ גם היא [הנשמה] ראוי לה שלחם עצלות לא תאכל.
פירוש ז
מענין זה עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קמ"א ושם בהגה קל"ח.
פירוש ח
הנה מכאן ועד סוף זה המאמר הובא ככתבו וכלשונו בס' כתר שם טוב ד"כ ע"ב, ולא אדע למה מנע הטוב להעתיק כל המאמר, שבלא ראשית הדברים אין זה מובן כלל, אולי נחסר זה בהעתקה או בדפוס.
פירוש ט
ושם בס' בן פורת יוסף סיים אחר מאמר זה וז"ל, וכתבתי שם כי התורה כולל הכל, ולכך אמרו (במשנה פ"א דפאה) ותלמוד תורה כנגד כולם וכו' ע"ש [ועיין לעיל פ' לך אות כ"ב].
ושם בס' בפ"י ד"ס ע"א כתב וז"ל, אמנם כל זה הבירור ניצוצות במקומו, נעשה על ידי הדעת שנותן דעתו בעת עוסקו בתורה ובתפלה שהם אותיות, איך לברר על ידי אותיות אלו הניצוצות שנפלו בעת השבירה וכו' אפם שיש זמן שנסתלק הדעת מן האדם בסוד והחיות רצוא ושוב כו' [עיין לעיל פ' נח אות י"א] וכמו שכתבתי במקום אחר ביאור שאם ידעתי לא ישנתי [עיין בסמוך בפנים אות י"א] ר"ל שאם היה יודע שהוא בבחינת קטנות ושינה, היה מיחד מדרגה זו גם כן ולא היה נקרא בחינת שינה וכו'.
ובס' נוצר חסד פ"ד אות י"ד כתב וז"ל, כיעקב שקיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו, ואמר מרן הריב"ש שלא יצטרך לכתת רגליו ממקום למקום להעלות הנשמות וחלקי התורה שנפלה, עכ"ל.
פירוש י
עיין לעיל פ' לך אות כ' ושם בהגה ל"ב שמבואר ענין זה.
פירוש יא
נראה כוונתו על פי מה שמבואר לעיל סוף פרשת נח אות קע"ו שהפלפול בתורה משבר הקליפות עיין שם בענין עד שדרשה בן זומא, וכן הוא לקמן פ' שמות אות ט"ז ע"ש, וזהו ענין הפירוד שיש באדם עצמו שבעת שמקשה הוא התגברות הפירוד, ואחר כך כשמתרץ הוא מכניע את הפירוד, ונעשה שלום ואחדות, ועי"ז ממשיך שלום ואחדות לכל העולם ודו"ק.
פירוש יב
עיין לקמן סו"פ ויחי אות ו' מענין זה.
פירוש יג
ולעיל בפ' בראשית אות ע"ב העתקתי כל מאמר זה בשלימות ע"ש ולעיל בפרשתינו בהגה ט' מבואר גם כן ענין זה.
פירוש יד
עיין לעיל פ' בראשית הגה קנ"ט בשם ס' נתיב מצותיך שידע באמת שהוא שפל מכל השפלים כו' ושם בהגה קנ"ב ע"ש, ועוד עיין בפרשת נח בעמוד התפלה בהגה צ"ד ד"ה ובענינים שסיים שם שיהיה שונא עצמו כשממית כו' ע"ש.
פירוש טו
והמעיין לעיל בפ' בראשית אות ל"ו ובהגה שם ובפ' לך אות י"ד ואות ט"ו יבין שדברים הללו שהעתקתי כאן הם מתורת רבינו הבעש"ט ז"ל,
פירוש טז
עיין בס' כש"ט ד"כ ע"ג שהעתיק שם מס' לקוטים יקרים די"ד ע"ד זה המאמר שהועתק לעיל בפ' נח בסוף הגה קכ"א, והתחיל שם בכש"ט בפסוק זה חשב ה' להשחית כר, ואין כאן מקומו כלל, נראה שחסר שם בהעתקה או בדפוס הדרוש שעל פסוק זה, ולבי אומר לי שכוונתו להדרוש המבואר כאן על פסוק זה רק שנחסר שם בשגגה.
פירוש יז
ובס' אור האמת דף א' ע"א כתב וז"ל, וכן יעקב מלבן ועשו שלקח ממנו הטוב ונתהווה ממנו התורה, וזהו הפסוקים של התורה, ואחר כך היה אצלו עוד תורה, ורדף אחריו לתת לו, ובענין זה שמעתי פירוש הפסוק שאמר יעקב ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי, כי מכל דבריו של לבן שמע יעקב דרכו דרך האמת, ולזאת נתהווה תורה מדיבוריו, כפי לשון של תורה שמורה דרך ה', ובעת פרידתו מלבן כתיב ויקרא יעקב לרחל וללאה השדה אל צאנו, פירוש, לדרגא שלו, שהיה סבור שהוא שלם ונשלם מהתורה ששמע בדברים מלבן אך בראות יעקב את לבן ברדפו אחריו, אמר, על כרחך בודאי אין אני שלם, ורודף אחרי למלאות, שאלמד מדבריו עוד תורה להשלים את דרכי, על כן אמר מה פשעי מה חטאתי, על כרחי יש אצלי עדיין איזה פשע ואיזה חסרון, כי דלקת אחרי, ולזה כתיב ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנים בני והבנות בנותי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא, פירוש על דרך ששמע מהרב ענין הבנים יירשו והבנות יזונו (ב"ב דקל"ט ע"ב) עיין במקום אחר, והם המחשבות (חסר תיבה אחת) ולכך אמר ליעקב הבנים בני והבנות בנותי, פירוש, כל המחשבות והמעשים שלך הכל בבחינת יצר הרע, והצאן צאני, פירוש דרגין שלך הם מדרגות היצר הרע, וכל אשר אתה רואה לי הוא, היינו כל אשר אתה רואה באור ה' בתפלתך ובעבודתך הכל לי הוא, פירוש הכל בבחינות היצר הרע, עכ"ל.
והנה מה שרמז בענין הבנים יירשו והבנות יזונו, נראה שזהו מה דאיתא שם בס' אור האמת ד"ה ע"ב בענין רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך (זכריה ב׳:י״ד), שביאר שם וז"ל, בת נקרא הגוף דבת נקרא עיר ועיר נקרא הגוף [על דרך שדרשו ז"ל בקרא (קהלת ט׳:י״ד) עיר קטנה ואנשים בה מעט ע"ש (בנדרים דל"ב ע"ב)] וזהו הבנים יירשו, בן נקרא הנשמה, שהיא מבקשת מהשם יתברך להאכיל הגוף, וזהו הבן יירש עלמא דכסופא, והבנות, פירוש הגופים, יזונו שיש להם לאכול, וזהו שמחי בת ציון, הגוף של הצדיק, הנני בא ושכנתי בתוכך בתוך הגוף, עכ"ל, והובא בלשון זה גם כן בפירוש פסוקים מלוקטים שבסוף ספר אור תורה דנ"ד ע"א, ועיין כעץ זה בס' ליקוטי אמרים די"ב ע"א באמצע ד"ה בן פורת יוסף שכתב שם גם כן בענין הבנים יירשו והבנות יזונו ע"ש.
ולכאורה נראה שעל מאמר זה נתכוון גם כאן בראש ס' אור האמת, ולפי שאין מובן כל כך עיקר הפירוש, וגם מזה שהוסיף כאן "והם מחשבות" שמשמע שעיקר הפירוש קאי על מחשבות שאינם מהוגנים, מזה נראה, שמה שאמר שם שהבן המבקש להאכיל להגוף זה הבן יורש עלמא דכסופא, זהו לגריעותא, ועל דרך הידוע בכל הספרים הקדושים שהנשמה באה לזה העולם כדי לעבוד את השם יתברך, שלא תצטרך לאכול נהמא דכסופא ( ועיין בס' ליקוטים יקרים דל"ב ע"ג על הפסוק (משלי ט״ו:כ״ז) שונא מתנות יחיה וז"ל, כי הנה הנשמות באים לעולם הזה שלא לאכול נהמא דכסופא במתנה, והנה כשהאדם בעולם הזה אוהב מתנות אז יכול הוא למות וליקח גם שם במתנה אבל מי שהוא שונא מתנות יחיה, עכ"ל), אמנם זהו אם כל מחשבותיו הם בלתי לה' לבדו, אבל מי שכל עיקר מחשבותיו אינן אלא להתפלל על צרכי הגוף, זה מקלקל עבודתו האמיתית, ואע"פ שעושין לו רצונו ונותנים לו פרנסת הגוף, מכל מקום הוא בא לידי נהמא דכסופא, לפי שבזה הוא מקלקל מחשבותיו שאינו חושב בעבודה הראויה אליו באמת [ועיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קכ"ו]. מה שאין כן בת ציון היינו הגוף של הצדיק שאינו מקלקל מחשבותיו ולפי שהביא ששמע זה מהרב נראה ברור שכוונתו על הרב הבעל שם טוב ז"ל זי"ע, וכך נמצא שם בס' אור האמת כמה פעמים ע"ש שמזכיר את הבעל שם טוב הקדוש בשם הרב סתם, וכן הביא שם דכ"ה ע"א בשם הרב פי' יששכר חמור גרם והוא מהבעש"ט עי' לקמן פ' ויחי אות ג'.
ונראה שזהו עיקר כוונת המאמר הקדוש שלפנינו, שיעקב שאל את לבן מה נשאר עוד ענין תורה אצלך שלא למדתי עדיין בהיותי אצלך, והשיב לו לבן שיש לו עדיין לימוד גדול שלא נדברנו עדיין מזה, והוא, כי מתחלה שאמרת מתי אעשה גם אנכי לביתי שנכנס במחשבתך צורך הפרנסה, והנה אם כל פעולתך היה באמת על מחשבה זו, דע לך, כי הבנות בנותי והצאן צאני והכל שלי, ואפילו אם אתה בפרטיות שלך בעצמך ידעת לשמור מחשבותיך היטב, מכל מקום צריך לימוד זה לדורות שמי שיהיה בלבו מחשבה כזאת ידע שזה שייך לי והכל שלי כמו שמפורש לעיל באר היטב, השם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו. בענינים גשמיים כלל, על זה נאמר, רני ושמחי, כי הנני בא ושכנתי בתוכך, שלא זו בלבד שמחשבה שלו נקיה מדברים גשמיים אלא שגם הגוף שלו נקי מזה עד שהוא ראוי להיות משכן לשכינה [עיין לעיל פ' לך אות מ"א], כן נראה להבין כוונת המאמר הקדוש הזה.