וילך · פירוש ד
ובענין זה עיין לעיל בפ' ויגש בהגה ה' ובפ' שמות בהגה י"ח ד"ה ובפ' תבא.
ובלקט אמרי פנינים דר"ו ע"ב העתיק זה באריכות וז"ל, שמעתי ממורי שאם ידע אדם בידיעה ואמונה שלימה שבכל הסתרות ומחשבות זרות הקדוש ברוך הוא מסתתר שם אין זה הסתרה כלל, כי בידיעה שאדם יודע ומאמין שבכל תנועה והרהור דבר גדול ודבר קטן, שם הוא אלופו של עולם, חיות אלהות, מיד יתפרדו כל פועלי און, והרע נופל למטה, ונתגלה האור וחיות אלהות, וכן אפילו רשע גמור המתלהט לדברי עבירה ר"ל, הרי גם בחטא גנוז אלופו של עולם [כמבואר לעיל פ' תצא אות ז' ואות יוד, ועיין פ' קדושים אות י"ב] חוץ מחטאת עבודה זרה ר"ל דכתיב (בפ' שלח) לחטת חסר א', ואם היה מתיישב בדעתו האיך אכעיס את בוראי בפניו, ובחיות שהוא מחיה אותי, והוא אתי עמי ממש, והאיך אעשה הרעה הגדולה, וכן בענין תאוות המותר צריך להיות בקדושה ובענוה ובחיות אלהות, ואם היה כך, בנקל היה מתבטל הרע וחלף הלך לו, והיה מתהפך לאיש אחר ולאיש קדוש, ודבקות אהבת הבורא יתברך, אהבה בתענוגים אמיתיים, ובקל לו להשיג מדרגות רוח הקודש, רוח ה' תניחהו, אבל לפעמים ואנכי הסתר אסתיר, שאסתיר גם את ההסתרה, עד שאינו מרגיש שום חיות ואינו יודע, ונשכח ממנו שהקדוש ברוך הוא שם אתו, וזה הוא לו כי פנה אל אלהים אחרים, בהסתלקות אמונה ובטחון, ואז חל עונש, אבל כל זמן שהאדם דבוק באמונה שלימה בבוראו, לא יארע לו שום רע אלא אהבה וחיבה.
ושמעתי ממורי ענין אמר אויב ארדוף (בפ' בשלח) חמשה אלפי"ן, ששם בצר ואויב מסתתר שם אלופו של עולם, וכן בכל הצער והרדיפות שיש לצדיק מן ראשי ערב רב, הכל גנוז שם אלופו של עולם, אף רודף הידוע יש בו שם סאל, ואחר שידע האדם שאין שום מסך מבדיל בינו ובין אלהיו בכל רגע ובכל שעה, אפילו כשיושב בשוק ומדבר עם נכרים, הכל יתבונן שיש שם מציאות אלהות, ולא ישקר ולא יעשה רמיה בשווקים וברחובות, אבקשה את שאהבה נפשי בשמירת המחשבה להיות קדוש, ובפרט בעת תורה ותפלה גם שיעלו לפניו כמה מחשבות זרות שהם לבושין וכיסויין שגרמת בעוונותיך שהקדוש ברוך הוא מסתתר אצלך בכמה כיסויין ולבושין כאלו, אבל אחר שתדע ששם הקדוש ברוך הוא אלופו של עולם, ותשבר לבך בהכנעה ובאי"ן לפניו אזי יסתלקו כל ההסתרות, ותאיר עליך אור אין סוף אלהותו יתברך, עכ"ל.