בחוקתי
פירוש א
ופירוש זה מפורש יוצא בשם הבעש"ט ז"ל כמבואר לעיל פרשת תולדות אות ח' ואות ט' ושם בהגה.
פירוש ב
עיין לעיל פ' תשא אות י"ח.
פירוש ג
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות נ"ו ושם בהגה ל'.
פירוש ד
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות פ"ז ושם בהגה נ"ח.
פירוש ה
עיין לעיל פ' בראשית אות ק"ד ואות ק"י, ובפ' נח בעמוד התפלה אות ק"ו ואות ק"ז.
פירוש ו
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קט"ד ושם בהגה צ"ג.
פירוש ז
עיין לקמן בליקוטי מגילת אסתר אות ד' ה'.
פירוש ח
עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קכ"ד שאי אפשר שיהיה מחשבות יום זה דומה לשל יום אחר וכו' ע"ש.
פירוש ט
עיין לעיל בפ' נח אות ק"ע ענין משל זה ושם בעמוד התפלה בהגה ע"ח משל כעין זה.
פירוש י
עיין לעיל פ' נח בריש עמוד התפלה אות ט"ז ובפ' שמיני אות ו'.
פירוש יא
עיין לקמן פ' ואתחנן אות ח' ושם בהגה ג' ע"ש.
פירוש יב
עיין לעיל פ' וישלח אות י"א ואות י"ב.
פירוש יג
וביאור דבר זה נראה כי כמו שגילה הבעש"ט זי"ע שבדיבורים של תורה ותפלה אפשר להעלות עמהם דברים בטלים, כן גם כן בראיה של מצוה יכוון להעלות מה שפגם בראיה, וכן בשמיעה של דברי תורה וקדושה ומצוה יכוון להעלות כל השמיעות של הדברים בטלים ששמע, וכן בהילוך של מצוה יכוון להעלות כל מה שפגם בהליכתו שלא במקום מצוה.
פירוש יד
ובתוי"י פ' קדושים דק"ח ע"ב וע"ג כתב בזה וז"ל, אמרו רבותינו ז"ל (בפתיחתא דאיכה רבתי בפתיחה תנו כבוד ע"ש ובזוהר הקדוש נשא דקכ"ו ע"א) בכל יום יוצא בת קול ומכריז שובו וכו', והקשה מורי ממה נפשך, מאחר שלא נמצא שום אדם שישמע הבת קול איך מכריז, אם כן למה לן כלל הבת קול, ועל כרחך צריכים לומר שבאמת נשמע לאיזה אדם, ומי הוא זה שיאמר ששמע קול אלהים בת קול שמכריז, דודאי לא נמצא כזה, והדרא קושיא בת קול למה לי, וביאר כי מלכותא דרקיע, ומבואר בש"ס מאן דלא ידע לחוי במחוג קמי מלכא וכו', והענין כי נימוס המלכות למעט בדיבור, רק להבין הענין ברמז, וכן היא למעלה (תהילים י״ט:ד׳) אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם, ואם כן הכרוז הוא במחשבה, ברמז, והן הרהורי תשובה שבאין לאדם בכל יום מצד הכרוז, והמשכיל יבין להתבודד ולשפוך שיחו לפניו יתברך שמו לשוב עדיו, והחרש שאינו שומע להבין פונה לפקח עצבות לבו בדברים המשכרים וכו' עכ"ל.
ובר"פ ויקרא דע"ט ע"ד וז"ל, כי למעלה אין אומר ואין דברים רק עולם המחשבה, אם כן מה שמגיע לאדם הרהורי תשובה הוא מן הכרוז ודפח"ח עכ"ל, ועוד עיין שם בפ' אמור דקט"ו ע"ג, ובפ' בהר דקכ"ד ע"ד, בהעלותך דק"נ ע"א, ובפ' ראה רקפ"ב ע"ב.
ובס' צפנת פענח דכ"ה ע"א כתב על קושיא זו וז"ל, ומורי זללה"ה יוכיח שראה מרחוק ושמע הכרוזין וכו', עיין לעיל פ' בראשית אות כ"ט שנעתק שם, ועוד עיין בספר דגל מחנה אפרים פ' שלח ד"ה דבר, ובפ' ראה ד"ה שמור ושמעת.
ובס' נוצר חסד פ"ה אות י"ב הביא וז"ל, כמו שביאר מרן אלקי הריב"ש, כי אם אין אדם שומע הכרוז למה מכריזין, ואם יש שומע, הנה מי ששומע כרוזין של מעלה אין צורך לו כל כך בכרוז, כי מתעורר עצמו בכל רגע לשוב בתשובה שלימה, אם כן מה מהני הכרוזין, ותירץ שהנפש שומע בודאי בכל אדם, ומתעורר, אף רשע גמור מתעורר נפשו, ולכן אין לך רשע שאין לו הרהורי תשובה בכל יום, והצדיק נותן לב לקיים שמועתו, והרשע מאבד אותו הרהור טוב מלבו, וכן יש כמה דברים והתעוררות שמעוררין מלמעלה את האדם, כי כשנתעורר בעולם איזה פחד ויראה, הצדיק מתדבק בשמחת המצות ואור אלקי אין סוף, וגם הרשע נתעורר בכל רגע ביראה ושמחה ואהבה, אלא שמאבד אותו ולוקח אותו לדברים פחותים ושפלים, והצדיק נתעורר ממוטבע למושכל אלוהיי וכיוצא בזה ישמע חכם ויוסיף לקח, עכ"ל.
ובס' מגן אבות חלק ה' דכ"ח יש בענין זה אריכות גדול, וסיים שם שבנשמה לנשמה נשמע הבת קול, וזה פועל הרהורי תשובה גדולה גם בהנשמה שמלובש בגוף אף על פי שהיא בעצמה אינה שומעת הבת קול, וזהו ענין הרהורי תשובה שנופל לאדם בפתע פתאום כו' ע"ש.
ובס' כתבי קודש די"ח ע"ג וז"ל, בת קול זה שאמרו חכמינו ז"ל בכל יום בת קול יוצאת ומכרזת שובו בנים שובבים, היכן הוא הבת קול ומי שומע זה, ואמר האלקי רבינו בעל שם נ"ע, זה הבת קול הוא מה שהבורא ברוך הוא מעורר לאדם שיעשה תשובה, שפתאום יבא ההתעוררות לאדם שיעשה תשובה, עכ"ל, [ועיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות צ"ה ושם בהגה ס"ה.
ברם עיקר שורש הדברים הללו מצאתי בספר חרדים בחתימת הספר קרוב לסופו [קודם ד"ה אמר הנביא] שכתב שם וז"ל כבר ידעת מ"ש בזוהר בת קול יוצא בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים וב"ק יוצא מהר חורב בכל יום ויום אוי להם לבריות מעלבונה של תורה וקשה למי מכריזין הלא ודאי אין אנו שומעים כלום, אלא ודאי אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי כדאיתא במגילה ד"ג ע"א, ה"נ אע"ג דהוא לא שמע מזליה שמע כדכתיב (תהילים קל״ט:י״ד) נפלאים מעשיך לשון כיסוי כמו כי יפלא ממך דבר (בפ' שופטים) אפילו הכי ונפשי יודעת מאוד וזהו לפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו ומ"מ לא יזכה לזה רק השומע קול המוכיח והיינו דכתיב (פ' עקב) והיה אם שמוע תשמע כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם כו' ע"ש עוד מזה.
פירוש טו
ובתוי"י פ' שלח דקמ"ז ע"ג, וז"ל, כי זכרנו בפסוק (תהילים ל״ב:ט׳) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן וגו', בשם הרב המגיד מו' מנחם מענדל ז"ל דק"ק באר, כי בסוד עולם שנה נפש, כשנתעורר שמחה בעולם אז הצדיק על ידי השמחה עושה פעולה בדברי קדושה בתורתו ותפלתו בשמחה, מה שאין כן הרשע משתף השמחה בקליפה, בזרוע רמה וכיוצא בזה, וההיפוך אם ח"ו נתעורר עצבות בעולם, הרשע מעורר קטטה עם בני ביתו ושאר בני אדם. והצדיק מתעצב על עונותיו ומיעוט תורה ומעשים טובים וכו'.
ובפ' צו דפ"ג ע"ד וז"ל, שמעתי מהרב המגיד מו"ה מנחם מענדל, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן, שיש ג' סוגין, א) ההולך בדרך מעצמו, ב) ההולך בדרך על ידי מתג ורסן, ג) דווקא אינו הולך בדרך עם מתג ורסן יעו"ש במקום אחר, עכ"ל, ועוד עיין שם בפ' וישב דל"ב ע"א מה שכתב עוד בזה.
פירוש טז
עיין לקמן פ' עקב אות י"ז ענין יראה חיצונית ויראה פנימית, ושם בהגה י"ז באורך
פירוש יז
מבואר לעיל פ' יתרו בהגה כ"א כי שם הוי"ה במילוי יודין הוא גימטריא ע"ב, ושם בהגה כ"ג מבואר כי שם אהי"ה במילוי יודין עולה בגימטריא קס"א ע"ש.
פירוש יח
ועיין בספר תשואות חן פ' שופטים שכתב וז"ל, ענין החתירה מתחת כסא כבודו (עיין סנהדרין דק"ג ע"א ויחתר ויעתר) פירוש, לפי שעוונותינו מבדילים בינינו לבין אבינו שבשמים, אם כן המסך המבדיל גורם ח"ו השכחה שאדם שוכח לשוב לפניו יתברך שמו, וחותר חתירה תחת כסא כבודו, בהעלמת הענין מפני המקטריגים, להזכירו לשוב על חטאיו, כי אין שכחה לפני כסא כבודו, ומזה הענין נופלין לכל אדם הרהורי תשובה בכל יום, והחכם עיניו בראשו לפקח אז על עניניו ולשוב להשם יתברך וכו', אבל הכסיל שוגה באולתו, ומפקח מכאוב לבו בסיפורי דברים בטלים, או בשתיית יין, וכענין זה שמעתי מפי הרב המוכיח ז"ל שאומר בשם הבעש"ט נ"ע, על ענין הבת קול היוצא מהר חורב בכל יום, עכ"ל, וכן הוא בפ' תולדות, ושם בפ' האזינו הוסיף וכתב וז"ל, והמקטריגים סבורים שהאדם בעצמו מתעורר לשוב בלי סיוע מאתו יתברך שמו ואין מקטרגין על האדם, ע"ש.