בא
פירוש א
עיין לעיל פ' בראשית בהגה קכ"ח ובפנים אות ק"נ קנ"א קנ"ב ובסו"פ נח בהגה קס"ד.
פירוש ב
ועיין בתוי"י פ' שופטים דקפ"ט ע"ג, אחר שהביא בשם הרמב"ן אם מסופק באיזה דבר כו' [שהעתקתי לעיל בפ' בראשית בהגה קל"ג] כתב אחר זה וז"ל, וכן כתבתי קודם ששמעתי זה בפסוק כחצות הלילה אני יוצא וגו', לנטות על ימין ועל שמאל ואז יוצא קו הממוצע והמשפט, עכ"ל.
פירוש ג
והוא זה גם כן שם בס' בפ"י דל"א ע"ב, ושם בע"ג סיים בה וזה לשונו, וכמו ששמעתי ממורי פירוש הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג-י״ד) ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על ה' והבן עכ"ל, [והגם שלא פורש מה שביאר בזה הבעש"ט מובן ממילא שתתענג על ה' כשהוא יאיר לך כל ספקותיך ממצוא חפצך ע"י שתדבר דבר בתורה].
פירוש ד
עיין שם בצרור החיים די"א ע"א שהרב מחמעלניק [שהי' חתן הרב הקדוש בעל תולדות יעקב יוסף] אמר שכך אמר לו הבעל שם טוב להתענות עד אחר המולד, וע"ש גופא דעובדא היכי הוה. ועי' מג"א סי' תי"ו סק"ג שכז נהג המקובל מהר"י סרוק זצ"ל.
פירוש ה
וסיים שם וזה לשונו, עוד הראני ה' בחודש ניסן תקמ"ח פה ק"ק מעזבוז, מפני מה באחד בניסן ראש השנה למלכים [היינו שבא ליתן טעם על דברי הבעל שם טוב הקדוש שבשביל זה שהוא ראש השנה למלכים מתמנים בו כל השרים והשלטונים, ועל זה אמר מפני מה מתמנים דייקא בו], כי בחודש זה הוא עשר ספירות, בסוד גולגלתא דמלכא, שהוא כוללות כל הבחינות עשר ספירות של מלכות, וכוללות כל המלכות והממשלות, כי בידך לגדל ולחזק לכל, והמתנשא לכל לראש אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה, (ברכות דנ"ח ע"א) כי ממלכות שמים נמשך ממשלתו ודי בזה, עכ"ל. ושם בפ' ויגש כתב וז"ל, על דרך שאמר אדוני אבי זקיני נשמתו עדן זללה"ה כי כל המלכות והגדולה נפסק לו לאדם במלכות שמים, וכמאמר חכמינו ז"ל על פסוק (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה אפילו ריש גרגותא משמיא מוקמי ליה, והיינו אפילו שררה קטנה. הכל תלוי אם יכפסק משמים יגיע לאדם, ואם לאו לאו, ועל ידי זה תבין מה שאמרתי על המשנה באחד בניסן ר"ה למלכים, כי החודש ניסן הוא גולגלתא דמלכא, ושם נעשה רשימו לכל מיני מלכות הנפסקים למלאכים הממונים על האומות, זה ישפיל וזה ירים, ועל ישראל ועל גוי יחד, לפסוק לו גדולה משמים, עכ"ל.
וכתב בהקדמה לספר לקוטי אמרים וז"ל, שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעל שם טוב זלה"ה למד אותו שיחות עופות ושיחות דקלים וכו', וגם למד עמו סודות הקדושים ויחודים, וגם ספר מעיין החכמה למד אותו, ואמר לו פירוש על כל תיבה ותיבה, וגם הראה לו בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים, ואמר לי ממש שעל ידי שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן בכל שנה ושנה, איזה ממונים ממנים על העולם, בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו, ושאלתי אותו למה בראש חודש ניסן, והשיב מפני שהוא ראש השנה למלכים, ואמרתי לו הלא אדומו"ר אמר לי שלמד עמו כל דבר בודאי ידוע ג"כ לאדומו"ר, והשיב למה לא יהיה זה ידוע לי, רק שצריך לעשות לזה כמה יחודים וכו'. ובס' עבודת ישראל במאמרים לשבועות כתב וז"ל, שמעתי שהריב"ש הקדוש אמר כשהגיע ראש חודש ניסן שהוא ראש השנה למלכים, והושיב כל מלאך על כנו, וכשראה מלאך אחד שלא ישר בעיניו היה ממנה אחר תחתיו עכ"ל, וכ"ה שם בס' עבודת ישראל פ' יתרו וז"ל, דהנה צדיק מושל ביראת אלהים כו' עד שיכול למשול אפילו על השרים של מעלה ולמנותם כפי רצונו שמבין לטובה וכמו ששמענו דרך הצדיק הריב"ש נבג"ם עכ"ל.
פירוש ו
סדר הדיינים נראה פשוט שהוא על פי סדרן בענין התרת נדרים על פי הבעש"ט ז"ל, שהוא ממש כמו שהוא סדרן בענין מלקות על פי האר"י ז"ל, שכן מבואר בסידור הרב ר' שבתי ז"ל בענין מלקות וז"ל, והנה בעת שילקה יהיו שם ג' דיינים יושבים אשר לפניהם ילקה, ויושבים כחצי גורן עגולה ופניהם אל העמוד, והם מכוונים נגד תלת רישי"ן או נגד כח"ב (שזהו על פי האר"י ז"ל) ועל זה כתב שם בסידור מוהר"ש, וזה לשונו, נ"ב גם בהתרת נדרים יכוונו הב"ד לשלשה אהיה אלו מלואים ולקשרם בשרשם שהוא בינה, כי שם בחינת נדר, ממורי (הבעש"ט) נר"ו, עכ"ל.
פירוש ז
נראה כוונתו על מה דאיתא בס' משנת חסידים במסכת ימי מצוה וסוכה פרק י' הלכה ה' שכל הקפה היא כלולה משלש בחינות אלו שסימנם אד"ם נוטריקון אדם דיבור מעשה, וע"ש בהלכה ו' פרטי כוונות הללו בדיבור ובמעשה ובאדם ע"ש היטב.
פירוש ח
הנה כאן לא נתפרש להדיא שצריכין לכוון שמות היוצאים מן ההיפוך גם כן אמנם בס' אור האמת דצ"ח ע"א נדפס גם כן כל ענין זה רק שחסר בו בתחלתו ובסופו אבל זה מבואר שם דצ"ח ע"ב וז"ל, ויכוין בר"ת של הפסוק עם ניקודו ישר והפוך, הרי שצריך לכון גם ר"ת של ההיפוך לכן העתקתי כך.
פירוש ט
אמנם בפסוק זה ששמות ראשונות הם של שלשה אותיות ושם אחרון הוא של ארבעה אותיות בר"ת של היושר, איני יודע איך לצרף שמות של ההיפוך אם לצרף אותם כמו ביושר של שלשה שלשה ואחרון של ד' או שהראשון של ההיפוך שהוא אחרון של היושר הוא עצמו צריך להיות של ד' לכן העתקתי שניהם והבוחר יבחר.
פירוש י
דבר זה כבר מבואר לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות ל"ט שקודם הנץ החמה כשמתפלל יכולין לבטל הדינין בנקל ע"ש.
פירוש יא
עין לקמן פ' ואתחנן אות ל"ז, ועוד עיין בס' בן פורת יוסף די"ז ע"א וז"ל, צריך לדבק את עצמו בשטר שהם האותיות הכתוביז בספר שנקרא שטר בין באותיות התורה בלימודו בין בתפלה כאשר קבלתי ממורי זלה"ה זה שיש סגולה וכו' עכ"ל, (נראה ברור שכוונתו לסגולה זו לבטל הדינין בזה). ולפי שעיקר סגולה זו מבואר במכתב של הבעש"ט ז"ל מה שכתב אל הרב בעל התולדות ז"ל, ראיתי לנכון להעתיק כאן כל המכתב ככתבו וכלשונו בס' שבחי בעש"ט עמוד ל' (ומשם נעתק בס"ס בוצינא דנהורא).
על המכתב היה כתוב בכתב יד קדשו בזה הלשון, מק"ק מעזיבוז לק"ק נעמרוב רבתי. הני מילי בכתבא רצוא ושוב כמראה הבזק מראה כהן אב"ד דק"ק הנ"ל מעוז ומגדל הרב המופלא עושה פלא חכם הכולל מ' יוסף הכהן אב"ד דק"ק הנ"ל.
ליד אהובי א"נ הרב המאור הגדול נ"י פ"ה ע"ה המפורסם בחסידות החכם השלם המופלא עושה פלא הנצמד בקירות לבבי דבוק מאח לי כבוד מוהר"ר יוסף הכהן נ"י.
הנה גי"ק קבלתי. וראיתי ראיה אחת בשתי שורות העליונות, ושם נאמר שרומ"כ [=שרום מעלת כבודו] אומר כאילו מוכרח להתענות. ותרגז בטני מקול הקורא והנני מוסיף בגזירת עירין, ובצירוף קב"ה ושכינתיה לבל יכניס עצמו ח"ו בזה, כי זה מעשה מרה שחורה ועצבות ואין שכינה שורה לא מתוך עצבות וכו' רק מתוך שמחה של מצוה (שבת ד"ל ע"ב). כאשר ידוע לרומ"כ דברי שלמדתי כמה פעמים והיו הדברים האלה על לבבו, וע"ד סעיפי מחשבות רומ"כ המביאים אותו לזה איעצך ויהי אלקים עמך גבור החיל בכל בוקר בעת לימודו ידביק עצמו בהאותיות בדביקות גמור בעבודת האל ית"ש ואז יומתקו הדיני בשרשן ויקל מעליו הדינים ומבשרך אל תתעלם ח"ו להתענות יותר מהצורך והחיוב. אם שמוע תשמע לקולי יהי' אלקי כו' ובזה אקצר ואומר שלום מאהבה (בכת"י׃ קשה לקרות התיבה). מנאי א"נ דש"ט כה"י. ישראל בש"ט, אפריון נמטי לבנו יחידו הרבני המופלא הידידי כבוד מוהר"ר שמשון [עי"ח] (בכת"י׃ ב' תיבות שקשה לקרותם). בני יחידי המופלא מהר"ץ נ"י (בכת"י׃ קשה לקרות התיבה) וכיוצ"ח פורסים שלומו וזוגתו ולכולם בכלל ובפרט. (במהדורות הקודמות נדפס המכתב בשיבושים רבים - לפנינו הוגה ע"פ צילום האגרת בכי"ק). והביא שם בשבחי בעש"ט עוד וז"ל, ושמעתי מהרב דקהלתינו מ' גדליה ז"ל (הוא הרה"ק בעל ס' תשואות חן) שכמה פעמים חשק הרב בעל תולדות יעקב יוסף ז"ל לנסוע לארץ הקדושה, והרב הבעש"ט זי"ע אמר שלא יסע, ואמר לו סימן זה יהיה בידך, כל פעם שיפול לך חשק לנסוע לארץ הקדושה, תדע נאמנה שיש דינים על העיר ר"ל, והשטן מטריד אותך, כדי שלא להתפלל עבור העיר, על כן כשיפול לך חשק ליסע לארץ הקדושה, תתפלל בעד העיר עכ"ל, ובעיקר ענין המתקת הדינים, על ידי ההתקשרות באותיות התורה והתפלה, עיין בלקט אמרי פנינים דר"ט ע"ב שביאר דבר זה, על פי דברי הבעל שם טוב ז"ל באגרת הקודש, שהעתקנו בפ' נח בריש עמוד התפלה בהגה י"ג, שנעשה שמחה גדולה ותענוג גדול למעלה כו' ע"ש, וע"ע שם בעמוד התפלה בהגה קנ"ד בשם ס' נוצר חסד.
פירוש יב
ענין ד' אמות של הלכה עיין לקמץ פ' בשלח אות י"ז ושם בהגה י"ד ע"ש, ועיין בתוי"י פ' תצא דקצ"ז סוף ע"ב וז"ל, מה שכתב הרמב"ם (ברכות ד"ח ע"א) אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה כו' וביאר מורי זלה"ה בכל עסקי עולם הזה יש בו תכלית פנימי וכו' ע"ש.
פירוש יג
וכל מעיין ישפוט בצדק כי מאמר זה כולל בקיצור את המאמר דלעיל אות ד' רק שכתוב כאן ברמז גדול.
פירוש יד
ובס' דגל מחנה אפרים פ' וארא כתב וז"ל, כדאיתא בשם אא"ז נ"ע זלה"ה שתלת אבהן הם תלת דיינין וע"ע פ' יתרו אות ב' ג'.
פירוש טו
ועיין בדברי הרב היכל הברכה פ' בא רנ"ב ע"ג ד"ה כחצת חסר, שהאריך שם הרבה, ובאמצע דבריו כתב וז"ל, ועיין בלקוטי תורה פ' שמות דכל שאר כחות הטומאה נהרגו לגמרי, כי בעת שאדם עושה תשובה באמת כמבואר בזוהר (פינחס דר"מ ע"א) כשאדם עושה תשובה עד דכדוכה של נפש מעומק הלב בחרטה גמורה, הורג כל כחות הטומאה, וממית אותם, עד שלא יפתה אותו עוד לעבירה זאת, ולא יעלה על לב לעולם, אבל נשאר בו כח היצר הרע שמכוון לטוב ועושה רצון הבורא, ומתכוון לעשות רצון הבורא, (עיין לעיל פ' שמות בהגה י"ז ענין מקום של בעלי תשובה), וכל כחות הטומאה מתו לגמרי, אבל בכור אדם לא נסתלק משם אלא הוא"ו, ונהרג כללות הכולל שנסתלק משם דעת עליון, אבל נשאר לו פרטות שהוא לצורך שכר ועונש, ואל אחר אסתרס (לשון זוה"ק משפטים דק"ג ע"א, ועייז לקמן פ' יתרו בפי' הודו בפסוק ובריחי ברזל גדע) שאין לו כללות המייחד ואין לו וא"ו, אלא כשנכלל בצד ימין של יצר טוב, נעשה היחוד על ידו גם כן, דהא נעשה מלאך קדוש, וזהו כחצת כפלגות וכו' אני יוצא בוא"ו, כי האי ברא בוכרא קדישא וא"ו של ברוך, דעת עליון נתגלה במצרים ונסתלק וא"ו החיות שאחז בו מלך מצרים, ומת כל בכור, כללות הבכור שנסתלק משם דעת עליון וכו' וירד ממדריגתו עד בכור השפחה, וכל בכור בהמה גם כן לא נסתלק אלא הכללות וההתרחבות, אבל נשאר מעט מה שצריך ממנה לכחות הבהמיות של אדם, להשתמש עמו בקדושה, לאכילה בקדושה ולקיים מצות פריה ורביה ועונה לשם שמים, אבל בכור השפחה בישא ובכור השבי נהרגו לגמרי, ואבדו על ידי תשובה שעשו וכו' עיין שם שהאריך מאוד, ותוכל להבין קצת מאמר דהכא.
פירוש טז
ענין החיות רצוא ושוב וסוד קטנות וגדלות מבואר בפ' נח אות י"א ושם בהגה י'.
פירוש יז
ענין נשמות גרים מבואר לעיל פ' לך בפנים אות ו' ושם בהגה ו' ועיין לקמן בפי' הודו שבפ' יתרו בפ' וימלט משחיתותם.
פירוש יח
ועיין לעיל פ' בראשית אות קכ"ה שביאור משנה זו איזה חכם הלומד מכל אדם הביא שם גם כן בשם הבעל שם טוב ז"ל, ומזה נראה שכל מאמר זה הוא מתורת הבעש"ט ז"ל, ועי' לעיל פ' שמות בהגה ב' בענין השם נפתלי שהבליע בנעימה במתק לשונו ביאור ולא יראה לך חמץ שרמז עליו כאן, ועיין לקמן פ' מצורע אות א'.