אור ברסלב

מקור חיים - ד (טור יהלם)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן שפח

סימן שפז

[א] למדנו שהאבל אסור להניח תפילין ממ"ש הקדוש ברוך הוא ליחזקאל פארך חבוש עליך משמע מינה תרתי חדא משמע דלכוליה עלמא אסור ועוד נלמד כי אסור ללובשם יום אחד בלבד מדקאמר ליה ולחם אנשים לא תאכל דהיינו לאסור עליו אכילה ראשונה מן הזולת ולכן תפילין נמי פעם אחת צוה עליו דהיינו יום ראשון ומה גם כי עיקר האבילות שמרגיש האבל הוא יום ראשון משם ואילך כיון דדש דש וכמו שהקשו על החכם דבדח טובא אמרו לו והא כתיב וגילו ברעדה מקום שתהא גילה שם תהא רעדה אמר לו אנא תפילין קא מנחנא ואע"ג דהוה מצי למימר שמדבר לעתיד כמו שאמר וגילו ישראל בזמן שנאמר רעדה אחזה חנפים סבירא ליה כי זו הוא דחייה בעלמא אמנם לבישת תפילין צריך שמחה לכ"ע ולפי כי הנחת תפילין צריך שמחה גדולה לכן נאסרו יום ראשון מפני כי נחזור ונלמד מן הקב"ה שנאמר השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא דמי ללימוד התורה כי כך אמרו חז"ל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ונודע הוא כי מלת בעצמו משמע בעצם אדם שהרי הוא אומר וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך ואין מניח תפילין בראשו ובזרועו ואמנם בעצמו משמע נמי שהוא כינוי כלפי מעלה ולכן ביום שני מותר להניח תפילין עם הנץ החמה כי אז נתחייב לקראת קריאת שמע וחייב לקראת בתפילין כאמור ולענין תלמוד תורה הרי קורא קריאת שמע וכך אמרו חז"ל כל הקורא קריאת שמע שחרית וערבית קיים והגית בו יומם ולילה ולכן אסור בתלמוד תורה כנזכר לעיל:

[ב] מבעי' ליה לאבל ליתוביה דעתיה לכוין לבו כשמניח תפילין ולא יסיח דעתו מהם והם ענין תועלת גדול לאדם כי הנה חז"ל אמרו מת אחד מן המשפחה תדאג כל המשפחה, וכל שבעת הימים כאלו חרבו של מלאך המות שלופה כנגדם וכאשר מניח תפילין הוא בטוח דהא מי שרואה שלובש תפילין בחלום רואה חיים שנ' ה' עליהם יחיו מכ"ש המניח אותם בהקיץ ויותר תועלת ימצא למניח אותם כאשר לבבו יבין מה שביארתי בחלק ראשון בהלכות תפילין כי המניח תפילין הנה שכרו אתו בהווה שקונה נשמה חדשה ולכן מן הראוי כי לא יסיח דעתו מהם כאמור:

תוכן העניינים

מקור חיים - ד (טור יהלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה