אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תרז

סימן תרו

[א] מפני שאמרה תורה מערב עד ערב תשבתו לכן אוכלים ומפסיקים קודם בין השמשות מפני שצריך להוסיף מחול על הקדש והענין כי הנה בכל זמני ששון ומקראי קדש נמצא ענין זה שצריך להוסיף מחול על הקדש והנה זה הענין הוא לצורך האדם הגשמי ולטובתו כאשר נתבאר בכל החיבור הזה בכל המצות ובכל אשר צוה ה' לעשות הוא לטובתו של אדם ולקדש אותו להיות כי חלק ה' עמו ונאמר ישראל אשר בך אתפאר ולכן גם בענין תוספ' זה הוא מורה ענין תוספת קדושה בעצם אדם כאשר הוא מוסיף מחול על הקדש כמו כן יש לו תוספת קדושה כי הנה בכל הימים טובים ימצא לאדם תוספת הארה בנפשו וכאשר הוא מוסיף מחול על הקדש כך הוא מוסיף הארה בנפשו ורוחו גם לעתיד בהיותו בג"ע הארץ ימצא לו תוספת עונג כדאיתא פרשת ויקהל דף ר"י:

וז"ל נשמתא דנפקת מחשוכא דהאי עלמא איהי תאיבת למחמי כהאי בר נש דתאיב למשתי בתאיבו למיא הכי כל חד וחד איהו צחצחות כמה דאת אמר צחה צמא מאינון צחות דנהורין ורקיע והיכלין דגנתא ואלמלא ההוא לבושא לא יכלין למסבל וההוא נהר דנפיק מעדן כל אינון נשמתין יתבין בלבושי יקר על ההוא נהר וכדין מתיישבן ורוון באינון צחות ויכלין למסבל וכו' והנה כפי הזמן שמוסיף האדם בעול' הזה מחול על הקדש כך מוסיפין לו להקדים ליישב על אותו נהר להשתעשע באינון צחות הנזכר וכן נמי לזמן התחיה הוא מקדים לשאר האדם כדאיתא בזוהר פרשת תולדות דף צ"ח. וז"ל ר' אלעזר וכו' עאל לקמיה ר' יהושע א"ל חיזו ודחילו סגי עאל בי דהא אנא חמי מה דאתערו חברנא וכו' דבשתיתאי יהא פורקנא שפיר אבל אנא חמי אורכא יתירא על אינון דיירי עפרא וכו' והיינו דכתיב בשנת היובל הזאת תשובו וכו' כשישתלם הזאת שהוא ה' אלפים ת"ח תשובו איש אל אחוזתו אל נשמתו שהיא אחוזתו אמר רבי יהושע לא תקשי לך האי דהא תנינן ג' כיתות הן של צדיקים ושל רשעים ושל בנוניים צדיקים גמורים יקומון בקימה של מתי א"י כמה שנים שהם קודמין וכו' הנה הדבר מבואר מזה המאמר כי כל אחד כפי מעשיו כך מקדים התחייה שלו לעתיד ולכן זה המוסיף מחול על הקדש כך מוסיפין לו לעמוד קודם שאר מתי ישראל ולכן תוספת זה אין לו שיעור לפי כי כל אחד כאשר יעשה כן יעשה לו אמנם הצד השוה לכל הוא קודם בין השמשות כי לאדם שטוב לפניו קודם שיעריב שמשו אז נאמר תוסף רוחם יגועון ומה גם לזמן העתיד של זמן התחיה שהוא בין השמשות של אלף הששי נאמר תשלח רוחך יבראון ולכן צריך להוסיף מחול על הקדש מעט או הרבה בערב יום הכפורים אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל אשר ליום המחרת אומר השטן לפני הקדוש ברוך הוא יש לך אומה למטה דומה למלאכי השרת כדלקמן ובזה לא יצטרך להסך רגליו וגם יש תועלת מיד כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל ומה גם הוא ברמז לעתיד שלא יאכל אדם למלאת רסן בטנו כך אמרו חכמים זכרונם לברכה לאחר שלשה ימים כרסו נבקעת ונהפכת על פניו ואומר טול מה שנתת בי לא כך הוא כאשר האדם מרגיל עצמו לאכול לקיום נפשו בלבד ומה גם כי כאשר האדם אינו נהנה מתענוגי העולם אז אינו שולט השטן בבשרו וכדאיתא בזוהר פרשת שנח לך כל זמן שהגוף קיים השטן מקטרג אמנם כאשר יכל בשרו מרואי אז ושופו עצמותיו לא ראו כדאיתא בזוהר אמנם מי שאינו נהנה זולת מן המצטרך לו ולא הלך אחר תאוות הגופיות אינו שולט עניו כלל כדאיתא בזוהר פרשת שלח לך וז"ל גופיהון דצדיקייא לא התענגו זולת מתענוגי מצוה זמני וחגי וכו' לא שליט עליהון ולכן לרמוז על כל זה לא יאכל אלא מאכלי' קלים שלכן משביע הנשמה למלאך ולקחת אשה לבני משם כדאיתא בזוהר פרשת חיי שרה דף קנ"ז. ואשביעך בה' וכו' תא חזי שבועת קיימא דא אומי ליה נשמתא אשר לא תקח אשה לבני וכו' כלו' שלא תקח גוף לבני לבנייני להכנס בגוף אחר בגוף שאינו ראוי לו כאותו שיצאתי ממנו וכו' אמר רבי יצחק אותו הגוף שנצטער עמי באותו העולם ולא היה לו הנאה וכסוף בו מפני יראת קונו אותו הגוף ממש תקח ליצחק בשמחת הצדיקים וכו' ואמנם גם בענין מה שנוגע למעלה יהיה ענין תוספת זה מענין מה שאמר בזוהר פרשת קרח דף קע"ה. וז"ל רבי שמעון אמר קריאי מועד קראי כתיב אמאי אלא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ורזא דא כל אינון כתרין עילאין דשמא קדישא אתאחיד בהו כלהו זמינין מאתר דאקרי קדש הדא הוא דכתי' מקראי קדש ואימתי בשעתא דמועד זמין בעלמא כגוונא דאינון כתרין עילאין זמינין מקדש עילאה הכי נמי קדש תתאה זמין לחילוי לאתעטרא להו קדש עילאה ידיעא קדש תתאה חכמת שלמה ה"נ איהי זמינא לכל חילהא וכו' בזמנא דמועד שרייא בעלמא כגוונא דחילהא קיימין לעילא ה"נ קיימן ממנן דעמא דילהון לתתא ועל דא אקרון קראי מועד וכו' הנה מבואר הדבר מן המאמר ממ"ש דקיימן ממנן דעמא דילהון לתתא לכן צריך להוסיף מחול על הקדש להודיע כי כן גם הללו שהם חול והעולם שלהם משמש בחול עתה נמצא לו ולהם תוספת קדושה ולכן אין לו שיעור כי בהיכר בלבד מספיק אלא שיהיה קודם בה"ש וזה ית' בדיני שבת לפי שת"ת ישראל נקרא שמש והצדיק נק' שמש שנא' כי שמש ומגן ה' אלהים והזמן מורה לזה כי הוא אלף ות"ק אמה כי סוד האלף נאמר בזוהר האלף לך לשלמה ות"ק הוא מהלך עץ החיים וכל זה הוא קרוב לכלה הנקרא' לילה ולכן צריך להוסיף קודם כנזכר כדי להכניס אותו שיעור מן החול של העולמות אל הקדושה:

[ב] נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה ואינן יודעות וכו' הנה בזמן הזה לא נמצא מסוג זה אשה קשת עורף בדבר כזה ויותר הם מחמירות בדבר עד מקום שראוי להודיע אותם כי אין מצוה להוסיף כ"כ ובפרט למעוברות ומניקות צריך להודיע אותם דין זה אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שנא קבל עליו התענית וזה לאנשים מכ"ש למעוברות ומניקות כי הם מריעים לזולתם וראוי להם שלא להרבות בתוספת זה ודי להם בסייג שעשו חז"ל ועל כיוצא בזה אחז"ל כל המוסיף גור

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה