מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תקפא
הלכות ראש השנה:
[א] יחיד הנמצא וחוקר הלבבות צוה להיות הימים האלה נזכרים ונעשים מזמן מרע"ה שנתרצה הקב"ה על ידו לדור המדבר לכן קבעו אלו הימים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים כל ישראל מר"ח אלול ואילך עד י"ה שנתנו בו לוחות שניות דאלו בשאר הימים מה טוב לאדם כי יעיר בבקר כאשר נתבאר אצלי כי אמר ישעיה ע"ה זה אשר זכיתי לכל הכבוד הזה מפני כי רוחי בקרבי יעיר בבקר בבקר (ישעיה נ) דהיינו לשני בקרים כמ"ש דהע"ה קדמו עיני אשמורות ונוסף עוד מהתמדה יעיר תמיד ולכן לא קפח הקב"ה שכר יעיר לי אזן כי שמעתי שהקב"ה אומר את מי אשלח וכו' וזה גרם לי לשמוע דברי הנבואה כלימודי' כאלו הייתי לומד עם הזול' בדרכי התורה והנבואה ולכן מה טוב לאדם להיות תמיד מתעורר מחצות הלילה ואילך כמש"ה אדם ביקר (תלי' מט) אם רוצה להיות ביקר בעה"ז ולעה"ב ולא ילין כך אחז"ל תחילת מפל' שינה דמך ליה ולא עביד עבידתיה דמך ליה ולא עסיק באורייתא ולכן נמשל כבהמות וגם דמות שלו ולכן הירא את דבר ה' ורוצה להיות שושבינא דמטרוניתא זה דרכו להיות בכל לילה מתעורר מחצות ואילך אמנם אז העיקר הוא לעסוק בתורה אמנם בימים אלו טוב להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור ואח"כ ללמוד עד אור הבקר או ילמוד מתחילה כפי מנהג המקום כך אחז"ל הניתן בים דרך מאלול ועד חנוכה ולא על חינם פירשו כך ואע"ג כי הנראה בזה להודות להקב"ה שהודיע דרך לבני האדם במים רבים ומה גם ילמדנו מזה בני האדם דרך ארץ שלא לפרוש בים הגדול מזמן חנוכה ואילך כמשחז"ל עד דאת קטיר לולבך קטיר רגלך אמנם מ"מ הם ידעו דרך ה' כי בימים אלו נמצא תוספת הארה משאר ימות השנה למעלה וזה היה מזמן שעבר שנתרצה הקב"ה לישראל כאמור ומאז ואילך הקב"ה בחסדו הוא פותח בים העליון דרך ע"י אורות עליוני' שמתגלים בימים אלו לפי שנאמר זה הים גדול ורחב ידים וכו' אמנם תניניא אזלין וכמה מאריהון דיבבא ויללא כדאיתא בזוהר וכל אלו הם מתעכבים לעבור אמנם בימים הללו הוא בחסדו יתברך נותן בים דרך אורות ובמים עזים נתיבה ממשיך שם אותו נתיב לא ידעו עיט והם נפתחים דרכי התשובה כמשחז"ל תשובה נמשלה לים והורה דרך לשבים שנאמר טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך זה:
[ב] נוהגים להתענות ערב ר"ה הנה הרצון לומר כי אע"ג שהימים אלו נודע שהם ימי תשובה כמש"ה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת ד' יודין הם מ' יום מר"ח אלול עד י"ה כי ישראל מתענים בהם והענין דאע"ג שקרא הקב"ה לישראל משובה שנאמר שובה משובה ישראל על אודות כי ישראל אומרים השיבנו ה' אליך תחילה ונשובה אח"כ והקב"ה אומר שובו אלי תחילה ואח"כ ואשובה אליכם הנה בימים אלו אנחנו שבים בתחילה לפני הקב"ה ואח"כ ביוה"כ הר"ה חוזר עלינו ומכפר עונותינו זש"ה אני לדודי בתחלה אי נמי בחדש אלול ואח"כ ודודי לי אמנם ענין זה הוא לשרידים אשר ה' קורא עקב היתה רוח אחרת עמו לקרבה אל התשובה אמנם לענין מנהג יאמר נא שנוהגים להתענו' ערב ר"ה הוא משחז"ל למלך שנכנס למדינה יצאו גדולי המדינה לקראתו ויתר להם שליש כי לזה אמר הנביא שובה ישראל עד ה' אלהיך ולך (הושע יג) להקביל פניו קודם שיכנס במדינ' דבהכי ימצא כי כשלת בעונך אע"ג שהוא עון מזיד נעשה מכשיל שוגג והיינו מה שמוות' הקב"ה כנזכר אצלי בפי' התורה ולכן מאחר שאדם זה גורם טובה לו לעצמו ומוותר לכל ישראל הקב"ה בעבורו מה טוב לו שיחזק במנהג זה ולכן אחז"ל קדמיה לרשיעא עד לא קדמינך כי הנה למחר ביום ר"ה השטן עומד ומזכיר עונו' לפני הקב"ה של רבים ושל יחיד ולכן לא נהגו להתודות ביום ר"ה כדי שלא לתת פתחין פה לשטן ולכן עתה קדמיה לרשיעא להתמנות ולשוב אל ה' עד דלא יקדמינך ליום מודין והוא מזכיר עון לפניו יתברך שמו: [ג] אין נופלים על פניהם בערב ר"ה וכו' הנה כבר נתבאר כי בענין נפילת אפים יש שני צדדין שהם נגדיים זה מזה אחת לטובה והוא ענין המיל' והחתן שנהגו שלא ליפיל על פניהם וזה למי שהמצוה היא פועלת מה שצריך לעשות בענין נפילת אפים וההתר מזה הוא מה שאין אומרים נפילת אפים בבית האבל דלא לתת פתחון פה לשטן כנזכר באורך במקומו ולכן גם הזה אין נופלים על פניהם בערב ר"ה בתפלה מפני השני סיבות הנזכרים ראשונה כדי שלא ליתו מקום לבעל הדין לחנה על כי האדם מתענה על עונותיו לכן הס שלא להזכיר אותם ועוד מפני שהוא ערב י"ט ולכן לא צריכא למימר כי הנה קדושת היום פועל השלימות הנמצא בנפילת אפים אע"פ שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות לאו דווקא נפילה אלא מפני שאומרים המזמור אמנם אין נופלים על פניהם לפי שהוא לילה והוא זמן ששולטים ס"א ולכן אומרי' המזמור בקול רם כקורא בתורה אמנם ביום אין צורך לומר אותו כלל מן הטעם כנזכר:
[ד] מכבסין ומסתפרין בערב ר"ה:
כבר אחז"ל לאחד שהיה לו דין לפני המלך מגדיל שפמו וצפרניו ולובש שחורים כי אינו יודע מה יהי' בדינו אבל ישראל בטוחים הם שהקב"ה מוציא דינם לאורה ולכן מכבסים ומסתפרים והעיקר לפי כי מעשה התחתונים הוא מעור למעל' להיות בדומה לו ולכן ישראל קדושים עושים את כל אלה הדברים כדי לעורר כך למעלה להסיר הזוהמא והקליפה מן הבגדים עליונים לפי כי כך אחז"ל יום שנזדווג נבוכדנצר הרשע לישראל העדה מהם שני לבושים בגדי כהונה ובגדי מלכות שנאמר מעד' בגד ביום קרה וכו' ובלי ספק כי נגואלו בדם ולכן עתה כבסו בגדיהם והטהרו שלכן לא ימצא כתם והבן ולענין התספור' על זה נאמר ואיש כי ימרט ראשו טהור הוא ודברים אלו הם נזכרים באדרא רבה התבונן בהם ואיתא בזוהר פ' ויחי ז"ל עד לא מריט רישא דמאריה ועוד לא גליש למטר וניח' ולכן היה כונת תספורת של לויים והעבירו תער על כל בשרם וכו' ולכן מה טוב לאדם לעשות כל הדברים האלה לא יעדר דבר ועל זה צוה התור' והלכת בדרכיו ונא' בכל דרכיך דעהו והבן: