אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תקעא

סימן תקע

[א] הנה נתבאר למעלה הסיבה אשר נתקן ענין התענית בשני ובחמשי להיות כי מרע"ה עלה בשני להר וירד בחמשי ולא היה הדבר בדרך הזדמן כי לא נעלם מאדון הנביאים יום אשר ירד בו מן ההר אלא כי הכל הי' בדעת שלימה לתקן העון כנ"ל ולכן אין גוזרים תעני' על הציבור בתחלה בחמשי שלא להפקיע השערים והנה ענין השערים יובן עם מ"ש בזוהר בא לטמא פותחין לו שהם נפש ורוח נח דף ס"ב וז"ל אתי בר נש לאתדכא' מסייעין ליה דנשמתא קדישא וכו' אתי לאסתאבא תרין פתחין דאינון נפש ורוח וכו' ולית ביה סיועא דלעילא וכו' ולכן יאמר נא כי אין מתחילין להתענו' ביום חמשי לפי כי הנה כבר נאמר הוא בחינת דין גמור ולכן הוא מפקיע השערים הידועים שהם באדם שני שערים שהם נפש ורוח כמ"ש הפייטן ואם תבקש לנקותי כמטהר כסף לא ישאר ממני מאומה ולכן אע"ג כי מה טוב לאדם להתענות כדי להכניע את יצרו ותאותו אף על פי כן כך אמרו חכמים זכרונם לברכה יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת ואפילו במקום שאין לחוש לכך שהוא צדיק גמור אף על פי כן יש לחוש:

[ב] אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד כי הנה בכל הימים האלו נמצא תוספת קדושה והארה בנפש האדם ועל ידי שמענה את נפשו מסתלקת ממנו ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהם יום מאלו מתענין ומשלימין היום בתעני' לפי שכבר כאשר התחילו להתענו' כבר נאבד מהם הארה זו אשר דרכה להמצא באותם הימים מאחר כי קראו צום וקבלום עליהם וכלן מתענין ומשלימין בכל אחד מאלו:

[ג] ציבור שבקשו לגזור תענית שני וחמשי ושני ופגע בתענית חמשה עשר בשבט הואיל ועדיין לא התחילו התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תעני' בחמשה עשר בשבט שהוא ראש השנה לאילנות וכבר נתבאר מה שאמר בזוהר ממה שאמר ראש השנה לאילנות ולא שנינו ראש השנה לאילן ומשמע שהוא ראש השנה לכל איש ישראל כי האדם מכונה לאילן שנא' כי האדם עץ השדה וכן אמרו חכמים זכרונם לברכה בפ' עץ מאכל:

ולענין הרומז למעלה כך היה אומר אין גוזרין תענית על הציבור בתחלה ביום חמשי כי הנה יום חמשי הוא רומז בבחינת הוד כנודע והוא בחינת דין ונודע הוא מה שאמר בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד כי הכלה הכלולה היא נכללת במדת ההוד של הזכר אמנם זה יהי' לה כאשר מתחילין בשני כי הנה יום שני אף על גב שהוא במדת הגבורה מכל מקום מתחילין בו מפני כי כן הוא התחלת התיקון של הכלה שנאמר שמאלו תחת לראשי בתחלה ואח"כ כאשר בא יום חמשי שהוא כנגד מדת ההוד כבר קדם יום שלישי שהוא כנגד מדת הת"ת הוא החתן שנאמר ביום שלישי שני פעמים כי טוב דהיינו כדי לכלול עמו הצדיק כי הת"ת נקרא טוב שנאמר טוב ה' לכל ונאמר במשה ותרא אותו כי טוב הוא וכן נמי הצדיק נקרא טוב שנא' אמרו צדיק כי טוב ולכן מאחר שנמתק הדין יום שני עם שני מדות הללו הסמוכים ונכללים זה בזה וכדאיתא בתיקונים גוף וברית חשבינן חד אח"כ אנו כוללים הכלה בהוד שכבר נמתק ואין לחוש מפני שהוא בחי' דין כלל אמנם כאשר מתחילין בתחלה בה' אז מדת הוד הוא דין גמור ולא נמתק אלא כן מתחילין ולכן הוא מפקיע ומקלקל השערים הידועים שנא' בהם אוהב ה' שערי ציון הם שני שערים המצויינים בהלכה הם מתקלקלים על ידי תגבורת הדין כי אין נמתקים אלא על ידי מה שנאמר מים קרים על נפש עיפה ואפילו במקום שאין לחוש לכך שהם שערים עליונים שנאמר בהם שאו שערים ראשיכם מכל מקום אין ראוי לעשות כן:. אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ופורים או בחולו של מועד לפי כי כל אלו הימים ניתוסף הארה למעלה כי בר"ח אנו אומרים כתר יתנו לך מפני שחוזר לה הכתר שהיה לה בזמן של הבריאה כנזכר במקומו וכן כל אלו הימים נמצא לה' תוספת הארה ולכן אין גוזרים תענית על הציבור בהם לפי שהם מקבלים מאותם הארו' עליונו' ולכן אין ראוי להזכיר בהם ענין תענית שהוא צרה ומניעת ענין האכילה מן הציבור גורם כי כך נעשה למעלה והכתוב אומר אכלו רעים שתו ושכרו דודים ולפי שהציבור הם מתענים נמנע נמי סוד אכילה זו למעלה ולא נכון לעשות כן בקום עשה ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד וכו' זש"ה טוב מלא כף נחת וכו' כי הנה בזמן שהציבור בצער על איזו צרה הרי נאמר בכל צרתם לו צר וזה מורה היות הקליפה מתגברת ומתאחזת מן הקדושה ולכן נמנע התפשטות אור העליון וכלא הגשם מן השמים הוא המשל של שתי אילנות הכרוכים זה בזה אחד של חיים ואחד של סם המות וכו' כך אמר אברהם אם אברך ליצחק צריך לברך לישמעאל ואם לא אברך לישמעאל כיצד אברך ליצחק ולבסוף בחר שלא לברך לא לישמעאל ולא ליצחק כך הוא הענין בזה כי הקדושה שהוא סוד עץ החיים והקליפה סביב לה כרוך עמה ולכן בהמשך השפע עליון על סטרא דקדושה נמשך גם כן על הקליפה ולכן יותר טוב למנוע האור עליון בסוד וימנע מרשעים אורם זה אברהם ולכן וזרוע רמה של נמרוד הקליפה שמרד בקונו תשבר ולכן מאחר שהתחילו להתענות ולהכניע הקליפה יותר טוב להתענות ולהשלים כאמור:

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה