אור ברסלב

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן תקכא

סימן תקכ

[א] הנה נתבאר בדברי חז"ל כי אין ראוי לאדם לעשות המצוה על תנאי שיעשה לו הקב"ה טובה בעבור' בעה"ז שנאמר יד ליד לא ינקה רע וז"ל כל שנתן צדקה בידו אחת ומבקש שכרה ביד אחרת רשע הוא שאינו רוצה להניח לבניו כלום שאילו האבות רצו ליקח מתן שכרן של מצות שעשו מהיכן היינו אנחנו חיים בעולם. ולכן יאמר נא ישראל א"כ מהיכן אני חי מאחר כי שכר מצות בהאי עלמא ליכא ומה לעשות ולכן יאמר נא משילין פירות דרך ארובה בי"ט כלומר לא סתמו עלינו לגמרי שלא לאכול שכר המצות בעה"ז אלא מקום הניחו לנו והוא דוגמא ארובה שהיא בתוך הבית ר"ל משילין ולוקחין כל איש ישראל פירות מאותם הדברים ששנינו אלה דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעה"ז והקרן קיימת לו לעה"ב משילין פירות ממצות אלו דרך ארוב' בי"ט להיותו נהנה מהם בעה"ז ומה גם בי"ט כי כך אחז"ל עשירים שבשאר ארצות במה הם זוכים בזכות שמענגים שבתות וימים טובים א"כ שפיר קאמר כי משילין פירות מאות' הפירות שאדם אוכל מפירותיהן בי"ט בזכות שמענג י"ט כמשחז"ל אמר הקב"ה לישראל בני האמינו בי ולוו עלי וכבדו י"ט ואני פורע לכם וכן אחז"ל לא חרבה ירושלם עד שפסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר שוטטו בחוצות ירושלם וכו' אם יש מבקש אמונה ואסלח לה ולא ישלשלם פירות הללו בחלונות והדוגמא לזה הוא משחז"ל מפני מה העולם נברא בה"א שאם בקש לצאת יוצא ומפני מה ה"א פתוח מצידו שאם חזר בו מכניסו באותו נקב ולעיילי בהך לא מסתייא מלתא ופי' מפני המקטרגין ולכן יאמר נא כי כך יעשה האדם הרוצה ליהנות מפרי מעשיו מאותם הדברים שאדם אוכל מפירותיהן בעה"ז משילין מאותם הפירות דרך ארובה היינו באותו נקב קטן של אות ה' כלומר כי יחשוב עצמו שהוא בעל תשובה ונפקא מינה כי לא יצדק נפשו מאלהים לומר משלי נתנו לי אלא הוא בדרך צדקה כענין העושה תשובה כי כל מה שמגיע לו בעה"ז הוא לו בדרך צדקה או מתנה ולא ישלשלם בחלונות שהדוגמא לזה הוא הפתח של אות ה' התחתון כי יתראה כי בצדקתו נתן לו הקב"ה והא ליתי כמשחז"ל מה יתרון לאדם שיעמול לרוח אם יבא האדם להתווכח עם בוראו אין מספיק כל מעשיו לרוח שנותן באפיו לנשוב ולא יורידם בסולמו' כלומר לא יבקש עושר ממש להתעשר דאע"ג שאמרו בכתוב עשר בשביל שתתעשר מ"מ אין ראוי לעשו' כן דהיינו מ"ש ולא יורידם בסולמות היינו מה ששאלה המטרונא לר' יוסי ע"ה עושה סולמות מוריד לזה ומעלה לזה שנאמר כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים אלא יבקש דבר שמוכרח כדי חייו ותולה מדי ולא יטלטלם מגג לגג הוא משחז"ל בפ' מה לך כי עלית כולך לגגות וכי לגגות עלו כלם אלא אלו גסי הרוח וכו' ולכן יאמר ולא יטלטלם מגג לגג כלומר אף על גב כי אנכי הגדתי והשמעתי כי מותר לך להיות נהנה מאותם המצות שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה עכ"ז לא אמרתי לך אלא ליהנות בדבר שהוא דוגמא דלחם צר בדרך אותו נקב וארובה שבבית ועכ"ז יהיה לך בדרך צדקה לא שאתה ראוי לו ועכ"ז הזהר בזה פן תזוח דעתך עליך אם יגיע לך במעשה זה ואם זחה דעתך עליך לא תטלטל ולא תיגע בפירות המצות לא מבעיא כי לא תשאל ולא תנסה על ענין הסולמות הלז להוריד לזולת ולהעלות אותך אם הוא ראוי אלא אף על גב שיהיה מאותם גסי הרוח הדומה לגג וכו' ואתה כמוהו שניכם שוים לרעה עכ"ז לא יטלטלם גם שירבה בתפלה שיבא לו העושר מאותם שהוא גס רוח גאה לו אעפ"י שהוא כמוהו מטלטלטין המטלטלין מזה לזה דהיינו דוגמא מגג לגג אעפ"י שהן שוין:

[ב] מותר לכסות פירות או כדי יין וכו' חזר והגיד כי לאדם שטוב לפניו לא יתאוה למעשה ידיו כמו שביארתי בפ' ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו (הושע יג) כי בכל הדברים כי צריך איש הישראלי שלא לשאול מהקב"ה שכר המצות והיינו מה שאמר לא נאמר עוד אלהינו עשה עמנו טובה למעשה ידינו של המצות כד"א ומעשה ידינו כוננה עלינו לפי כי אשר בך ירוחם יתום רצוננו להניח הזכות לבנינו אחרינו ולכן הותר לכסות פירות של המצות אשר יעשה האדם להניח לבאים אחריו או כדי יין אם נמצא בו שעסק בדברי הגדה שמושכי' לב האדם כיין או לבנים הוא מה שחז"ל מאי לבנים לבני בני הוא הנרצה לענייננו כי שאל מאי לבנים מאחר כי נאמר ועלהו לא יבול אפילו שיחת חולין של חכמים ז"ל צריכה תלמוד מה תענה בכינוי לבנים לכן אמר כי דבר גדול אחז"ל אל יאמר אדם אבנה לי בית של שיש ועליות מרווחים והבאים אחריהם ירעו בהמות כאחת הפחתי' אלא יתבונן האדם לדבר המועיל לבני בנים כי יסתפק במועט והיינו מה שאמר או לבנים כי יתבונן אדם להועיל לבאים אחריו ויכסה פירות של מעשיו נמי מפני הדלף כלומר כי יסתכל כי כל הקניינים המדומים לא יוכלו לעמוד במקרה קל שיגיע להם דוגמא לגשם שבא פתאום ולכן מה טוב לאדם שיקוה לחסד עליון כפי השגחתו ויבא כגשם לנו:

[ג] ליתן כלי תחת הדלף כדינו בשבת כך דינו בי"ט והדוגמא לזה אם באולי בשפלות ידים ידלוף הבית מתוך שנתעצל מדברי תורה נמשך לו שפלות ומטה ידו ולכן הקב"ה מצוה והכה הבית הגדול בקיעים של ייסורין ומניח כלי יש לו להיות כלי מוכן לקבל הייסורין לטוב לו וישפוך אותם המים הנגרים לחוץ כי לכן מהפך הגזרה לחוץ ובלבד שלא יעשה גרף של רעי כי יקיים מה שחז"ל וידעת היום והשבות אל לבבך אם באו עליך ייסורין אל תטיח דברים כלפי מעלה התבונן בלבבך מה עשית וכו', וכן נמי לא יעשה כמעשה הרשעים שנאמר והרשעים כים נגרש וכו' ויגרשו מימיו רפש וטיט שלכן אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשע דפקר טפי כמו שחז"ל וכנזכר בהלכות שבת ע"ש:

ועוד נמצא בדינים הללו טוב טעם למעשה האדם הגשמי מה מעשיו מועילים למעלה והכי קאמר משילין פירות דרך ארובה ביום טוב וכו' והענין כי הנה להיות כי ביום טוב יש נמצא הארה ושפע לכל העולמות כל אחד כפי בחינתו לא ראי זה כראי זה ולכן דין זה יתבאר על שני פני' והעיקר מ"ש בזוהר פ' קרח דף קע"ה הובא למעלה וז"ל ר"ש אמר קריאי מועד קראי כתיב חסר יוד אמאי אלא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ורזא דא כל אינון כתרין עילאין דזמינין מקדש עילאה הכי נמי קדש תתאה זמין לחילוי לאעטרא להו קדש עילאה ידיעה קדש תתאה חכמת שלמה הכי נמי זמינת לכל חילהא ואינון חיילין כלהו זמינין לאעטרא בהאי קדש בזמנא דמועד שריא בעלמא וכו' הנה מבואר מדברי זה המאמר כי שני הזמנות הם בזמן המועד הזמנה אחת היא מקדש עילאה שהוא מזמין לכל כתרין עילאין שהם המדות שבעולם האצילות וקדש תתאה מזמין לכל חילהא הם העולמות התחתונים בי"ע ולכן יאמר משילין פירות דרך ארובה ביום טוב רצה לומר כי הנה כאשר אלו העולמות של בי"ע הם עולים למעלה והם מזומנים מחכמת שלמה כאמור לאעטרא להו לכן הם מושכים שפע גדול להם ומתעטרים שם אבל ג"כ הם משילין וממשיכים פירות ממה שקבלו מאותה הזמנה לפי כי העיקר הוא החיבור והייחוד הנעשה למעלה בין חתן וכלה בעבור עלייתם לשם כמו שנתבאר כי הרי נאמר ולא יראו פני ריקם ולכן מוכרח הוא כי כל עולם מעלה עמו ניצוצות מאותם עלמין קדמאין ולכן מעוררים האהבה בין איש ואשה ומתחברים שניהם איש באחיהו ידובקו כמער איש ולויות ואח"כ מאותם הפירות היוצאים מאותו הייחוד מתעטרים הם בתחילה כאמור והנותר מאותם הפירות הם משילין למטה דרך ארובה הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר"ט בענין במשעול הכרמים ואמנם להבין הענין באמת צריך לדעת כי מה שאמר זמינת לכל חילהא הם סטרא דקדושה אבל סטרא אחרא אינם עולים ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו ולכן מוכרח הוא להמשיך להם שפע להחיות אותם כי העולם צריכים להם ולכן משילין להם סטרא דקדושה פירות מאותו השפע למטה לכל עולם ועולם והיינו מלת משילין מלשון כי ישל זתך והבן וזה יהיה דרך ארובה הוא מה שאמר שם וזה לשונו ותאנא מבין סטרי חולקהון דממנן על שאר עמין נפיק חד שביל דקיק דמתמן אתנגיד חולקא לאינון תתאי ומתמן מתפרש לכמה סטרין ודא קרינן ליה תמצית דנפיק מסטר' דארעא קדישא ועל דא עלמא כוליה מתמצית דארץ ישראל קא שתי וכו' דלא תימא דאינון בלחוד אלא אפילו אינון כתרין תתאין מההוא תמצית שתיין ודא הוא במשעול הכרמים וכו' והנה הדבר מבואר מזה המאמר כי זה השפע הנמשך לכתרין תתאין הם פירות הנזכר שמשילין אותם למטה דרך ארובה זו היא שביל הכרמים הנזכר כדי לספק מזון לכל כתרין תתאין שאין יכולים לעלות למעלה ולכן לא ישלשלם בחלונות כי אין זה השפע הנמשך לסטרא אחרא למטה נמשך מדרך הפנים כי לזה נקרא חלון לפי שהוא מן הצד והבן אבל נקרא ארובה לרמוז שנמשך מצד האחור שלכן נקרא אלהים אחרים לפי שכל השפע שניזונים בו הוא מצד האחורים כנזכר ולכן נמי מטעם זה לא יורידם בסולמות ולא ישלשלם מגג לגג אף על פי שהן שוים לפי כי אין השפעתם נמשכת להם אלא דרך ארובה זו דהיינו כינוי לאותו שביל הכרמים הנזכר:

עוד זה מדבר לענין הזמנה העליונה מה שאמר קדש עילאה זמין כל אינון כתרין עילאין דשמא קדישא אתאחיד בהו ולכן כך היה אומר משילין פירות דרך ארובה והענין מ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רצ"ד וז"ל וישראל ידעי למיצד צידה טבא רבא ויקירא מה עבדי מפקי מתחות גדפהא דאימא ההוא צפורא בלחישו דפומא מלחשי לגבה בלחישו בתר לחישו וההוא צפורא דחייש לאינון לחישין ולאינון קלין וכו' פרחת לגבייהו וכו' כל אינון בנין דתחות גדפי אמהון כיון דשמעי ההוא צפצופא וההוא לחישו מיד נפקו מתחות גדפהא דאימהון ופרחי לגבי ההוא צפרא וישראל נטלי לון וכו' הנה מבואר מזה המאמר כי ישראל הם מזמינים לכל המדות עליונות וממשיכי' אותם למטה אצלם על ידי מעשיהם כנזכר במאמר מתקנין פתורא ומצלן צלותין וכו' אמנם אמיתות אלו המאמרים שנראה שהם חלוקים כך הוא כי הנה ידענו מן המאמר פרשת עקב כונת הברכות של הנהנין ששם תבין כי שני מיני שפע צריך להמשיך בראשונה צריך להמשיך שפע עליון מההוא שביל דקיק הנקרא ברוך וכו' ונמשך בכל המדות כדי שיהיה בהם כח והכנה לעלות לקבל שם השפע האמיתי שלהם והנה לכן ישראל הקדושים עושים כל ההכנה הנזכר במאמר ומזמינים לההוא צפרא ולכל הבנים עמה ועל ידי כן ממשיכים לאותם המדות שפע מאימא עילאה כדי שיוכלו לעלות למעלה ואחר כך בא ההזמנה של אימא עילאה והם עולים למעלה אצלה ומשפעת עליהם מאותם עטרות שלה ולכן יאמר נא משילין פירות דרך ארובה ביום טוב דהיינו כי ישראל הקדושים הם ממשיכים פירות ושפע מאימא עילאה על הבנים שלה על ידי מעשיהם כאמור וזה השפע נמשך דרך ארובה מה ששנינו ארובה שבין בית לעלייה דרך אות ה' ראשונה ממשיכים השפע למטה אצל מדות הנזכר ואחר כך הם עולים למעלה בהזמנה כאמור כי קדש עילאה אזמינת לכל צדדין עילאין דשמא קדישא אתאחיד בהו ואז הם עצמם אותם כתרין הם משילין פירות דרך ארובה היינו באותו שביל דקיק שנא' ושבילך במים רבים משם נמשך השפע להם ולכל ישראל כדאיתא בזוהר פרשת בלק דף ר"ט. וז"ל תאנא מסטרא דאימא כד איהי מתעטרא נפקין בעטרהא אלף ות"ק סטרי גליפי בתכשיטהא וכד בעא לאזדווגא במלכא מתעטרא בחד עטרא דארבע גוונין וכו' כד מזדווג מלכא במטרוניתא סליק האי עטרא ואתיישבת ברישא דמטרוניתא וכו' כדין אימא בלחישו שדרת מתנן עילאין וקבע לון בההוא עטרא לבתר אנגיד נחלי דמשח רבות קדישא על רישא דמלכא וכו' לבתר אתהדר עטרא ומעטרא ליה אימא עילאה בההוא עטרא ופרישא עליה ועל מטרוניתא לבושי יקר כדין קלא אשתמע בכלהו עלמין צאינה וראינה וגו' כדין חדוותא הוא בכל אינון בני מלכא ומאן אינון כל אינון דאתו מסטרייהו דישראל דהא לא מזדווגי בהו דלא קיימי עמהון בר ישראל דאינון בני ביתא ומשמשי להו כדין כל ברכאן דנפיק מנייהו דישראל הוא וישראל נטלי כולא ומשדדי חולקא מניה לשאר עמין ותאנא מבין סטר חולקהון דשאר עמין וכו' ולא תימא דאינון בלחודוי אלא אפי' אינון כתרין תתאין מההוא תמצית שתיין וכו' הנה נחזור ונלמד מזה המאמר כי כל עיקר השפע הנמשך למטה מאימא הוא ולאחר שאותם כתרין עילאין מסתפקין ממנו כמ"ש במאמר דאעטרת למלכא ולמטרוניתא ופרשת עלייהו לבושין דיקר אחר כך נוטלים השפע ישראל והמצומתין להם שהם מסטרא דימינא ואח"כ הם נותנים לשאר עמין ולכתרין תתאין ולכן הוא אומר משילין פירות דרך ארובה בי"ט כלומר דאע"ג כי בתחילה השפע הנמשך מאימא עילאה אין זה נקרא פירות אלא עיקר דהכי קאמר הכרוז צאינה וראינה בנות ציון הם הנשמות של ישראל במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו וג"כ לבושין דיקר יהיבת להון ואין זה דרך ארובה אלא בפירוש אתמר ובפרהסיא נותנת להם אבל התחתונים ומה גם כתרין תתאין ע"י של ישראל הם משילין פירות של אותו השפע הגדול הוא התמצית וזה נמי הוא דרך ארובה מקום צר היינו במשעול הכרמים אותו שביל דקיק כנזכר במחמר אבל לא ישלשלם בחלונות. כי החלונות נאמר בהם משגיח מן החלונות וזה האור אינו נמצא להם ולא יורידם בסולמות שיורדים מעולם לעולם לפי כי זה יהיה כאשר נמשך השפע מעולם לעולם הוא במדרגות לתת לטוב לפני האלהים לא כך הוא עתה כי כל סטרא דקדושה עלו הם למעלה והם יקחו חלקם וכל המשכה זו אינה אלא לכתרין תתאין להחיות אותם כאמור ואתה מחיה את כולם ולא מגג לגג שהם מסטרא דקדושה נמי אע"פ שהם שוין לפי כי זה השפע אינו יורד רק דרך ארובה צרה כאמור:

מותר לכסות פירות מאחר שהנחנו כי פירות הללו הם השפע הנמשך מלמעלה אל העולמות לכן מותר לכסות אותו השפע החלק היורד לישראל מלמעל' מפני כי שם נמצאים בעלי עין הרע כמשחז"ל נוח להם לרשעי' להיות סומין שנאמר תחשכנה עיניהם מראות לפי שהם מביאים תקלה לעולם ולכן מותר לכסות אותו השפע או כדי יין מין שפע אחר לאו דווקא זה הנקרא פירות או לבנים שהם דוגמא לבנין הנקבה והם הנקודות היורדות למטה בעולמות בזמן שעולים למעלה לצורך בניין מותר לכסות אותם מפני הדלף והוא כינוי לאשה רעה שנאמר בה דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה מכסים מדות הללו בעולתה למעלה מפני עין הרע של אשה רעה כדאיתא בזוהר פ' תרומה ז"ל כד אתת איהי ועולמתהא לא אתת אלא כמאן דאתי למחמי ביקרא דמלכא והכרוז מכריז צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה במלכא דשלמא דיליה כדין ס"א לא ניחא ליה למחמי ואתפרש ואזיל ליה ולכך מותר לכסות גם הלבנים בי"ט אע"ג דלא שייך ענין זה בו ביום מ"מ רמז הוא לדבר הנוהג בחול כנזכר:

ליתן כלי תחת הדלף וכו' הנה נתבאר כי הדלף הוא דוגמא לאשה רעה של הקליפה ומותר לתת תחתיו כלי שהוא ענין לטהר את הבית ובלבד שלא יעשה גרף של רעי ובהלכות שבת מתבאר כי תדרשנו ימצא לך:

תוכן העניינים

מקור חיים - ג (טור ברקת חלק ב)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה