מקור חיים - ג (טור ברקת חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תלא
[א] אמר הגאון ז"ל בתחלת ליל י"ד מפני שצריך בדיקה לאור הנר כמש"ה אחפש את ירושלים בנרות ואור הנר יפה לבדיקה בלילה ועוד נמי מטעם כי אז כל העם מצויים בבתיהם אמנם מ"מ טוב להיות קודם שתחשך שהרי השני טעמים הם נמצאים אם לענין כי אור הנר יפה לבדיקה בלילה ג"כ יפה קודם מעט דלא גרע בדיקה זו מבדיקה של יום כי אם לא בדק בלילה בודק ביום ג"כ לאור הנר מפני כי אור הנר לעולם הוא יפה לענין הבדיקה ומקיים מה ששנינו אור לי"ד שיהיה עדיין אור בעולם ולפי שהמצוה חביבה בשעתא לכן אין ראוי להחמיץ אותה בשום ענין אפילו לעת קביעות התורה מפני שיכול ללמוד אח"כ אך אם התחיל ללמוד מבע"י כבר חל החיוב של הקביעות עליו ות"ת עדיף:
מה שראוי להקדים בענין זה הוא כי הנה בענין של חג הפסח נמצא כי יש חיוב על האדם להזהר בו בשלשה דברים ראשונה הוא ענין הביעור לטהר את הבית מן החמץ וזאת שנית צורך הגעלת הכלים אמנם שני מצות חיוב אלו הם מחוץ אל האדם אמנם השלישית יותר בה הוא ענין המאכל שצריך האדם להיות נזהר מכל ענין של אכילת חמץ במשהו ולכן יבא בזה לאשר התחיל הדין מענין הבדיקה של החמץ שהוא ל"ל י"ד כאמור ומצינו כי יש דברים רבים שהם נעשים קודם זמן זה ולכן אע"ג דלכאורה היה יותר ראוי להתחיל הדין מענין של החטים והטחינה וכיוצא מ"מ עם זה הנז' ימצא טוב טעם לענין התחלה מדין הבדיקה הנה זה תורת הבית והנה מוסכם הוא מחז"ל כי ענין החמץ הוא כינוי ליצה"ר ובזוהר פ' פנחס דף רנ"א וז"ל אמר רבי אלעזר כתיב כל מחמצת לא תאכלו וכתיב לא יאכל חמץ אלא דא דכר ודא נוקבא עכ"ל לענייננו והנה מבואר מזה המאמר כי החמץ הוא רמז וכינוי לסטרא אחרא ועוד נלמוד מזה המאמר טוב טעם למה הצריכו חז"ל לעשות בדיקה ליל לארבעה עשר שהנה ביום י"ד היה מספיק או תהיה הבדיקה ליל י"ד בלבד שכן שנינו לא בדק ליל י"ד יבדוק בי"ד אמנם עם הקדמה זו מבואר הענין כי להיות שעיקר ביעור זה הוא כדי להוציא הקליפה לדחות אותה לחוץ לכן צריך בדיקה לילה ויום מפני כי הקליפה הוא דכר ונוקבא לכן הצריכו חז"ל לעשות הביעור בלילה מפני כי שליטת הנקבה של הקליפה הוא בלילה כמש"ה בנשף בערב יום וכו' והנה אשה לקראתו שית זונה וכו' שלכן המזיקין הם שולטים בלילה ולכן אנו מתפללים ושמור צאתנו ובואנו כדאיתא בזוה' והבדיקה של יום י"ד הוא כנגד הזכר של הקליפה ואע"ג כי עיקר הכנעת הקליפה הוא יהיה בליל הפסח כאשר יבא בע"ה מ"מ ענין ביעור זה הוא לשתי סיבות אחת הוא לתת רמז אל האדם שיפשפש במעשיו אור לארבע' עשר כאשר נתחייב במצות ונכנס בו יצה"ר יהיה נזהר לבדוק עצמו תחלת ארבע עשרה שנה מפני כי עונשין אותו ב"ד שלמטה וסיבה אחרת כי זה יהיה ענין הכנה מקודם ע"ד והכינו את אשר יביאו ר"ת את אשר יביאו היא י"ב לרמוז כי מזמן י"ב שנים צריך האדם הכנה למצות מדרבנן. והנה להיות כי ארבעה עולמות הם כנודע מן הזוהר והתיקוני' שנאמר ולכבודי בראתיו יצרתיו ואלו כללות העולמות אמנם בפרט אין להם מספר כמשחז"ל עתיד הקב"ה לתת לכל צדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש ובחגיגה איתא שהקב"ה רוכב על כרוב ושט בי"ח אלף עולמות מזה תדין כי אין מספר אמנם בכלל הם אבי"ע ומתחילה בזמן הבריאה היתה הקליפה למטה מעולם העשיה כי לצורך האדם נבראה הוא כונת משחז"ל בב"ר למלך שקנה עבד והיה סורו רע קנה לו מגלבין וכו' כך התקין הקב"ה הקליפה לייסר האדם לתועלת שלו כדאיתא בזוהר פ' תרומה משל של הזונה ע"ש שנא' והנה טוב מאד אמנם כאשר חטא אדם הראשון עלתה הקליפה למעלה, מ"מ ישראל תקנו העון כאשר עמדו לפני הר סיני כמשחז"ל ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן אמנם אח"כ ע"י מעשה העגל חזרה הקליפה להתגבר ועלתה בעולמות כדאיתא בזוהר פ' תשא דף קצ"ב וז"ל בסטר קדישא ההוא אלהים דקשוט מלך על עלמא בתלת עלמין אתתקף בבריאה ביצירה בעשיה והא אתמר רזא דכל חדא וחדא הכא לקבל בריאה ויקח מידם מלה דלא הוה ביה עד כען כלום לקבל יצירה ויצר אותו בחרט לקבל עשיה ויעשהו עגל מסכה מאן חמא חרשין בעלמא בכל אלין עכ"ל הנה נת' מזה המאמר כי בעבור מעשה העגל חזרה הקליפה לעלות למעלה ונכנעה בעולמו' בי"ע ולכן הוצרך הכתוב להזהיר פעם אחרת על הפסח שנא' ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו כי באמת לולי שנא' והמה כאדם עברו ברית כבר נתקן העולם מעון א"ה ממה שנעשה פסח מצרים ככל חוקותיו על מצות ומרורים אמנם בעבור מעשה העגל הוצרך הדבר להיות נוהג לדורות לתקן העון ולכן צריך לבער החמץ מכל מקו' שדרך להכניס שם החמץ היינו בכל העולמות העליונים ואמר שדרך להכניס שם למעט מעולם האצילות כי אין נכנס שם קליפה כלל ודבר זה מוסכם מהזוהר ומן התיקוני' ולכן נמי כל מקום שאין מכניסים בו חמץ בעולם זה אין צריך בדיקה זולת בחורין ובסדקין של בית שמכניסין בו לפי שיש מקומות בעולמות המכונים כך ושם נכנס החמץ סטרא אחרא כדלקמן ולכן צריך בדיקה ומה גם כי זה הוא רמז אל האדם שיעשה בדיקה בכל איבריו לבער מהם העון והמנהגים הרעים בכל מקום שמכניסים חמץ כי יש צדיקי' כי אין שולט בהם יצה"ר כלל כדאיתא פ' ויקהל לפתח חטאת רובץ ואינון נשמתין דצדיקייא לית ליה רשו ולא אשתכח תמן ולכן מקום הנמצא מחשבות רעות במוח והרהורים רעים שהם בחורים של הלב צריך בדיקה כדלקמן והכל סובב על שלשה אופני קדש כאשר נת' כי כן מיוסד כל ביאור זה בכל פרטיו:
[ב] יזהר כל אדם וכו' להיות כי ענין המלאכה היא מלאכת מחשבת ונאחז בה סטרא אחרא כי לכן נאסרה המלאכה בשבת וי"ט אבות מלאכות ט"ל ותולדותיהם לפי כי לעומתם יש ט"ל קללות שנתקללו אדם וחוה והאדמה ולכן עתה אין ראוי להתחיל שום מלאכה לעשותה עד שיבדו' שלא לחזק הקליפה בשע' שצריך להכניע אותה וכן הוא לענין האכילה לפי כי כך אחז"ל שעת אכיל' שעת מלחמה ונת' אצלי כי לפי שהשטן נמצא שם לקטרג כי השולחן אתקש למזבח כמשחז"ל פתח הכתוב במזבח שנ' המזבח אמות וכו' וסיים בשולחן שנ' זה השולחן אשר לפני ה' לכן השלחן דוגמא למזבח אם נתקבל הקרבן אז האריה רובץ עליו ואוכל אותו הוא המלאך ואם לאו הכלב יאכלנו כך בשולחן בכל דבריו כנז' בזוהר ולכן אז הוא שעת מלחמה בשטן ולכן יש סכנה שמא יקדים קנה לוושט ואין לדבר ולכן אין לאכול עד שיבדוק שלא יתגבר השטן בעון זה ויסתכן ולפחות אז לא יהיה זה השולחן אשר לפני ה' ונמצא מתגבר סטרא אחרא בשעה שצריך להכניע אותו ולכן אע"ג כי יבדוק אח"כ לא יעשה בו רושם אמנם לענין הלימוד הוא מטעם אחר ששנינו המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול דרך ארץ היינו החמץ עצמו ולכן מי שיש לו עת קבוע ללמוד אין שולט עליו אז קליפה כלל כך אחז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תבלין התורה אבן ויצה"ר נק' אבן ולכן בעת הלימוד אין עליו צורך לענין בדיקה כי התורה מגינה ומצלה בשעתה ומאחר כי אין תועלת בעצם אדם גם לשאר הדברים אינו מועיל ואנו צריכים להכניע הקליפה ע"י מצות הבדיקה בשעה זו ששולט בלילה כנ"ל ולכן אפילו מי שיש לו עת קבוע ללמוד לא ילמוד עד שיבדוק כאמור כדי להכניע סטרא אחרא מעצמו ומכל המקומות של הקדושה שנכנס שם מפני העון בעת שהגיע הזמן שנכנעה הקליפה מזמן גאולת מצרים ע"י מכת בכורות כאמור אמנם אם התחיל ללמוד מבעוד יום אין צריך להפסיק דקים ליה בדרבא מניה ואח"כ יעשה הבדיקה: