אור ברסלב

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן רפד

סימן רפג

[א] מפטירין בנביא מעניינה של פרשה והנה סוד ההפטרה בנביאים היינו כדי לתת חלק של הנביאים עם התורה לפי שהנביאים הם סוד הנצחים כדאיתא בזוהר דף ק"ע וז"ל אמר רבי שמעון לזמנין נבואה נפיל בפום ינוקן ומתנבאן יתיר מחד נבואה אמר ההוא ינוקה וכי תווהא איהו בינוקי למהוי לון נבוא' והאי קרא שלים הוא דכתיב וכל בניך למודי ה' אינון ודאי למודי ה' ונבואה מנהון נפקא מה דלית הכי לכל עלמא אלא לישראל בלחודייהו דכתיב בהו וכל בניך למודי ה' וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי הנבואה הוא מלמודי ה' והם הנצחים הנקראים בנים ואם כן לפי מאמר זה היינו בסוד התורה אמנם הלא לך לדעת כי אין הנביאים אלא מסוד הכלה והיינו מ"ש בזוהר פרשת תצוה דף קפ"א וז"ל אמר רבי אלעזר ירכין לתתא ברזא דאת ו' מנ"ל דאתכלילו בהאי את אמר ליה דכתיב זכרו תורת משה עבדי ולא כתיב נביאי לאתחזאה דכלא אתכליל ברזא די' ואת ו' אקרי חד ואיהו חד בלחודא' ופשיטו חד והא אתמר עכ"ל הנה נתבאר מדברי המאמר כי ירכין שהם הנצחים הם בכלל אות ו' דהיינו סוד שש קצוות של ת"ת ישראל אמנם הנביאים הם למטה בסוד הנקבה ולכן מפטירין בנביא לתת להם קשר ודבקות עם התורה לפי שנא' שלשה עדרי צאן רובצים עליה והם רגלים של הזכר ובזה הנביאים שהם סוד רגלי הכלה מתחברים עמהם ומתייחדים אלו עם אלו וכדי שלא ימצא כי ענין החיבור הוא ברגלים בלבד ולא שאר הגוף לכן בא החיוב להיות כ"א פסוקים דהיינו כדי לרמוז עוד חיבור הזכר בכל עשרה בחינות שלו עם עשרה דרגין של הכלה ועיקר המחבר אותה הוא הצדיק הרי נמצא כי הם כ"א פסוקים כמש"ה וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכו' ואז ויחם בשר הילד הוא יוסף הנקרא ילד שנאמר אל תחטאו בילד: [ב] אם חל ר"ח בשבת אין המפטיר מזכיר של ראש חדש כלל לפי דקים ליה בדרבא מניה קדושה של שבת היא עולה על הכל ולא דמי ליום טוב שמזכירים מטעם הנ"ל כ' ימים טובים סודם באימא עילאה וצריכה למימר כנ"ל: [ג] צריך לכוין לברכות התורה ולברכו' שאומר המפטיר ויענה אחריהם אמן לתשלו' מאה ברכות שחסר מניינם בשבת בא וראה כמה סמיות עינים נמצא למתפללי' תפלת מוסף בקול רם וביותר מי שמתפלל מנחה בקול רם שהוא עובר על החרם של הראשונים כדאיתא בבית יוסף שהראשונים עשו חרם שלא יתפללו מנחה אלא בחזרה והיינו בחול מכ"ש בשבת נמצא מתחסר כמה ברכות ואיהו דאפסיד אנפשיה ואמנם עיקר אמן שאומר אחר אלו הברכות היינו כדי להשלים תשעים אמנים כדאיתא בזוהר ובתיקונים כי האדם הוא נעשה צדיק בכל יום דהיינו צ' תשעים אמנים ד' ארבעה קדושות י' עשרה קדישים ק' מאה ברכות ולכן יכוין דעתו לענות אמן אחר כל הברכות של תורה וברכות של המפטיר להשלים תשעים אמנים אמנם תשלום מאה ברכות ישלים אותם על ידי ברכת הפירות כענין אותו חסיד:

[ח] אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה אותו שבא לסיימה לא יתחיל ממקום שפסק הראשון דמאחר שנתבאר כי קריאת ההפטרה היינו כדי לחבר דרגין דלתתא של עלמא דנוקבא עם דרגין עילאין עלמא דדכור' כנ"ל לכן אינו מספיק להשלים ממקום שפסק לפי שכבר הגיע שם העדר ולכן חוזר לתחילת ההפטרה ממקום שהתחיל הראשון כמו בס"ת כאמור:

[ו] אין המפטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הס"ת ואיתא בזוהר פרשת שלח לך דף קס"ה וז"ל מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל עז שם ה' איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת אלא קרא דריש בהאי ובהאי כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דלהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עילאה כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו שתיתאה דסליק מאינון שבעה וכו'. הנה למדנו מדברי זה המאמר על כל הדברים האמורים למעלה לענין התיבה ולענין העולים ולענין שבעה ושם נאמר כיצד נגלל זה הספר שהוא כלו אש בלי ספק כי הנזהר בכל אלו הדברים יזכה לעלות לקראת באותו ספר תורה עליון:

[ז] בשבת שהפרשיות מחוברות מפטירין בהפטרה פרשה שניה לחבר אותה עמה:

תוכן העניינים

מקור חיים - ב (טור פטדה חלק א)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה