מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
ריש סידרא - זאת חקת התורה
א
איתא במגילה דף ג' ע"ב כל עיר שאין בה עשרה בטלנים נקראת כפר ופירש"י עשרה בטלנים שבטילין ממלאכתן שיהיו מצויין בב"ה שחרית וערבית כדאמרינן בברכות כיון שבא הקב"ה לב"ה ולא מצא שם עשרה וכו' ע"כ והרמב"ם בפ"א מה' מגילה כתב וז"ל קבועין בב"ה לצורכי הציבור וכו' ע"כ ואולי דהיא היא דלצורכי צבור היינו לתפילה ולתחינה וע"ז סמכו בפה העירה יע"א דיש מקום קבוע לכת של זקנים וכל מי שיזקין או סגי נהור ואינו יכול לעשות מלאכה הולכים לשם ולומדים בכל יום דברי הגדה ודברי רז"ל כגון מדרש רבה ורבינו בחיי ודברי מוסר וכיוצא ויש להם חכם ממונה ע"ז ואחר חצות היום כב' שעות מ"ומ לומדים תהלים בשפה ברורה ומתפללין מנחה והולכין להם ונותנים להם פרס מהצבור וכן ראיתי בכמה עיירות מישראל:
ב
לחבר יום ולילה נהגו בב"הכנ אחת הנקראת צ'אר בישי מזמן קדמון ללמוד מבערב דינים בש"ע ואחרונים עד קרוב לשעה וחצי מהלילה ובעת ההיא ממש מתקבצי' המלמדי תינוקו' ותלמידיהם בב"הכנ הגדולה עם הת"ח שמסודרים לכל לילה ולילה ומושיבין תינוקות של ב"ר ועורכין לפניהם שולחנות ונרות דולקים עליהם ונותנין לכל אחד מהתינוקות שב"ר ס' תהלים בידו וקורין תהלים עד קרוב לזמן הנז' והחכמים הנ"ל משגיחים עליהם הלוך ושוב לבל יסיחו דעתם ושלא יתבטלו מלימודם ואח"ך מתפללין ערבית וכשרוצין לילך לבתיהם לומדים בקו"ר ק"ש לקטנים והולכין לבתיהם לשלום ואע"ג דעל דרך האמת אין ללמוד מקרא בלילה לא נאמרו דברים הללו אלא למצניעיהם וכמ"ש הרב חיד"א בככר לאדן דקנ"ז ע"א על כיוצא בזה מה גם דהכא כבר התחילו מבערב. וכן ע"כ צרה שלא תבוא כשלומדין הקהל ס' תהלים לומדין ג"כ התינוקות עם הח' שלהם עם הקהל מלה במלה יען דהוא הבל שאין בו חטא. ולחבר לילה ויום ג"כ יש כמה בתי כנסיות שיש כת בכל אחת מהם דעומדין מאחר חצות לילה ואילך בין בקיץ בין בחורף ולומדים קודם כל תיקון חצות ואח"ך ז"הק וזהר חדש והתיקונים עם מפרשים של ז"הק עד הגיעם לזמן תפילת שחרית ועל אלו נאמר העומדים בבית ה' בלילות אשריהם מה טוב חלקם יה"ר שנזכה להמנות עמהם: