מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
הלא היא ברבת - עניני שבת · ז
מאנה הנחם נפשי על איזה ב"א דהולכין ביום שבת בבקר השכם קודם תפלת שחרית לקא"פי לשתות קא"פי ובו"נג כי לא די שנמשך כמה איסורין ודיבור חול בשבת וכיוצא עוד זאת דנכשלים באיסור אמירה לגוי כי בודאי כיון דהגוי יודע ומכיר הבאים אצלו הוא מרבה בשבילם וכן נמי בשתיית הבו"נג דמשכר ויפה אמר הקדוש מהר"י לומברוזו זלה"ה וזיע"א דרך הלציי בפסוק שבת משוש לבנו וכו' שבת הוא שבת ממש דהוא משוש לבנו שאנו שמחים ומתענגים בו נהפך לאבל מחולנו ר"ל מבימות החול שאילו בחול לא היו עושין כן כמו יום שבת דעוסקים במלאכתם. וע"פי זה פירש מהרמ"א הביאו הרב חיד"א בספרו דברים אחדים דכ"ה ע"ג אומרם כל המענג את השבת וכו' ולא אמרו כל המתענג בשבת שם רמז דהשבת יהיה לו עונג מהאדם לא האדם שיתענג בדברים אסורין וכיוצא ויאמר זה הוא עונג שלי בשבת ויבטל הוא ואלף כמותו ודרשתי ע"ז ברבים כמה פעמים וה' הטוב יכפר בעד ובזה נראה לי אני הדל לפרש מש"ה אם תשיב משבת רגלך וקראת לשבת עונג דהשבת יקרא ויאמר דיש לו עונג ממך ולא להפך דכשאתה מתענג יש לו צער ממך וכבר אמרו רז"ל לא ניתנו שבתות וי"ט לישראל אלא ללמוד בהם תורה וכשעבר בו עבירה מה מועיל לו לימוד התורה:
וכן יש רעה חולה דיש איזה נשים מטמינות מע"ש מבעוד יום מים חמין ולמחר ביום שבת אם רואין החמין שהוא מצטמק נותנים אותם לתוכו ויש למחות בידם כמ"ש מרן סי' רנ"ג וכן לפעמים ימצא החמין קר ומוליכין אותו לתנור של עכ"ום לחממו ואינן מבחינים אם מצטמק ויפה לו או לא וכן אם הוא דבר יבש או לא כמ"ש מרן שם ובסי' שי"ח וה' הטוב יכפר בעד: