מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
את אשר יקרא - הושענא רבה ושמחת תורה · ח
כתב הרב הגדול הנ"ל שם דף רי"ט מהרב הפרדס בשבת בראשית אין קורין לעולין כל איש יומו דשמא ימצא פיסול בס"ת ונמצא קורא רוב הפרשה בפסלות עכ"ל ופי' דבריו הוא דאינהו נקטי בשיפולי גלימיה דהכנ"הג דכתב כל שנמצא פיסול במשלים אחר שקרא ג"פ בהכשר אין להוציא ס"ת אחר ואף דהבאים אחריו חלקו עליו רוב בנין ורוב מנין מ"מ כיון דמורה דאתרייהו הוא עושין כדבריו וכשקורא המשלים מפ' אלה תולדות השמים וכו' ואחר ג"פ ימצא פיסול מסיימין בו הקריאה ונמצאת דרוב הפ' נקראת בפיסול משא"כ לשאר מקומות דאפילו נמצא הפיסול בפסוק אחרון מוציאין ס"ת אחר ליתא להך חששא לכן מוטב לקרות כל אחד יומו שההפסקות שמפרשת אלה תולדות השמים וכו' ואילך אינם מסיימים בדבר טוב וכמנהג ע"הק צפת את"ל. ומיהו בבית מדרשי תקנתי אני הדל באופן אחר יען דהמנהג בפה מתא יע"א הוא דחתן המסיים הוא המתחיל בפ' בראשית עד ויכלו ודוחין הכהן והלוי אבל אני הצעיר נוהג לקרות הכהן עד יום אחד והלוי עד יום שני ואח"ך קורא להחתן וקורא בראשית עד ויכלו הרי שלשה עולין ואח"ך קורא לחתן בראשית מפ' אלה תולדות עד והשקה את כל פני האדמה או עד ויהי האדם לנפש חיה ואח"ך קורא לחתן מעונה עד אשר שם הזהב כמנהג ארצות החיים לקרות לכל החתנים דומיא דחתן דקורין אותו לס"ת ביום צאתו מחופתו וכמ"ש מופת הדור הנ"ל שם ואח"ך משם עד אעשה לו עזר כנגדו יש שם שיעור שני עולים שהם שלישי ורביעי הקונים אותם לכל החדש ואח"ך קורא לחמישי הקונה אותו מן וייצר עד כתנות עור ואם יש שם עולה אחר יכול לחלקו לשנים והששי קורא מן ויאמר ה' לאדם עד לשמר את דרך עץ החיים ואח"ך המשלים מן והאדם ידע ע"ס הפרשה וזהו דרך נכון וישר ואע"ג שיש כאן יותר מחובת היום אין לחוש דבשבת לכ"ע מוסיפין והעולים לחובת היום הם קנויים להם בדמים לכן דרך הנכון כמ"ש: