מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
את אשר יקרא - הושענא רבה ושמחת תורה · ה
נהגו מקרוב בלילי חו"המ של חג הסוכות להתקבץ בב"הכנ הגדולה לעת ערב ומביאין כלי זמר ואומרין שירות ותשבחות קרוב לשנים או שלשה שעות מהלילה ומאי דביני ביני בזמן הנ"ל מביא להם הגזבר שכר וקורין לזה שמחת בית השואבה:
ובאמת שכן נוהגים בכל א"י לרקד בשעוה אחר ערבית ולומר שירות ותשבחות בכלי זמר והגזבר מחלק לכ"א ואחד שעוה לרקד בו וקודם שירקד כ"א משתחוה לפני ארון הקדש אבל לאכול ולשתות חלילה דב"הכנ אין נוהגין בו קלות ראש ולא יאכל ולא ישתה בהם אלא לת"ח התירו כדי שלא יתבטלו מלימוד כמ"ש בש"ע א"ח סי' קנ"א ובמג"א שם וכן בליל שמחת התורה קמים באשמורת לעשות הקפות ס"ת בכל ב"הכנ אח"כ מביאין להם החתנים קא'פי ושכר והשכר שמביאין להם הוא קשה בעיני לעשות כן בתוך ב"הכנ וגם בכל ערב שבת שיש יחידים לומדים שמו"ת בב"הכנ ובכל גמר חומש אחד מביאין שכר ומיני תרגימא אבל בלילות שקמים איזה יחידים ללמוד באשמורת זו"הק ולפעמים מביאים שכר לשתות ואם כמו שאומרים שאינו אלא בימי הקור דקמים ממטותיהם ובאים לב"הכנ ואם האמת כן יש להקל להם. ואעיקרא כשנהגו מנהג לילי חו"המ הנז' בפה מתא נתייסד זה ע"י שליח אחד מע"הק כי כן זכורני בימי חרפי ועשה כסדר מנהג א"י ממש אלא במשך השנים הוסיפו שתיית השכר ואין הדין נותן כן כיון שעושים זכר לשמחת בית השואבה שבב"המק ושם במקדש לא היה שום אכילה ושתיה וכן מאי דעושים החתנים בליל ש"ת כנ"ל אם סמכו להם עמ"ש בעלמא ויעש משתה לכל עבדיו מכאן שעושים סעודה לגומרה של תורה הנה מלבד שאין זה אלא בעצומו של יום עד קריאת וזאת הברכה בס"ת עוד בה דאין סעודה זו שייכא בב"הכ אלא בחצריהם ובטירותם ועוד יש איסור נוסף דהוא אחר קימתם מן השינה והם נעורים עד הבקר ובין ע"פי הפשט ובין ע"פי הזו"הק לאו שפיר עבדי וכן בגמר כל חומש כנ"ל לאו שפיר עבדי דב"הכנ אין נוהגין בו וכו' כנ"ל ועיין להרב ש"ץ מדף י"ד עד דף ט"ו מ"ש בקדושת ב"הכנ ומינה יש לאסור בנדון דידן: