מקדש מלך על ספר הזהר· רבי שלום בוזגלו [הרש"ב]
כרך ב · דף ריא:
כמה דאית ליה חולקא לעיל' פי' במ"ד חולקא לתתא פי' בנשמות שבגן שעולים בה בסוד מן וכדמפרש:
מההיא נקודה דאיקרי עדן פי' מהמ' הנקרא עדן לגבי התחתונים כמ"ש הזוהר לעיל:
חד אריא וכו' מכאן נראה שארג"מן הם שנ"אן שתחלה קראם ארג"מן וכאן שנ"אן: ה"ג דמטוליהון לכרסייא קדישא. לא איסתחיא ההוא לבושה אלא בנורא כמ"ש רש"י ז"ל בפרק העור והרוטב שמסיקין אש ז' שנים בעצי הדס וכו' ויוצאת סלמנדרא ועושין מצמרה בגד וכן הובא במ' רבה בכ' כי תבא.
וצוחין לגבי אינון ממנן וכו': פי' שהמלאכים הקדושים שבג"ע אינם מוליכים אותה לגיהנם שלא יתטנפו אלא ממקומם צוחין לממונים של גיהנם כדי לקחת אותה נשמה. ה"ג אינון שליחן. ול"ג ממנן:
ה"ג ובזמנא דאיהי איתלבנת אינון ממנן וכו' לגבי פתחא דג"ע פי' כי מלאכים שבגיהנם מביאים אותה עד פתח ג"ע לפי שתאותם לינק מן הקדושה. ה"ג עד כען לא איתפרשת בההוא נהר דינור זהו מעלת ר' יוסי דפקיעין ע"ה שלא הוצרך לכל זה אלא מיד עשה טבילה בנהר דינור ורצה לעלות למחיצתו הראויה לו