מקדש מלך על ספר הזהר· רבי שלום בוזגלו [הרש"ב]
כרך ב · דף קצט:
וכד עאלין ליה לבי קברי דהוא אתר דדינא ופי' הכתוב ויטלוהו ביד גזר דין של המלכות הנקרא ים
אשכחנא מלין לאסוותא פי' כמו שהדג הזה היה חי ואח"כ מת ואח"כ חיה כן האדם היה חיה ומת ואח"כ בתחייה חי.
לאתערא בקדמיתא פי' שמתי ארץ ישראל הם חיים תחלה ומ"ש ולבתר וארץ רפאים תפיל היינו אחר שמתעוררת א"י ע"י הקול הנזכר לעיל. כמ"ש וזמינא קלא חדא וכו' ואח"כ וארץ רפאים תפיל והיינו תח"ה וכמ"ש לעיל. כיון דאיתער ההוא קלא ביני קברי כדין כל קברייא יקיאו לאינון מיתייא דבהון הה"ד וארץ רפאים תפיל. א"נ י"ל לאתערא בקדמיתא היינו מתי ארץ ישראל. ולבתר וארץ רפאים תפיל היינו מתי חוצה לארץ: