מקדש מלך על ספר הזהר· רבי שלום בוזגלו [הרש"ב]
כרך ב · דף קלג.
דעלמא עילאה פי' זעיר דאהדורי צלותא חזרת עמידה.
קדושה אחרא נ"ב היא קדושת ובא לציון
דא איהו עלמא עילאה פי' זעיר דאיהו יתיב על כרסי יקריה. פי' מ':
הא מטה נ"ב בהיכל ק"ק דבריאה
הא שולחן נ"ב נקודה תחת היסוד
הא כסא נ"ב פרצוף
הא מנורה נ"ב פב"פ: בשפיראה הם חו"ב שהם מוחין דידה שמייפים אותה בחדווהא הם דעת דידה שאין בו אלא ה"ג בסוד דעת נשים קלה כמ"ש הרב והגבורות הם יין המשמח. בחזווהא הם המקיפים דידה שהם נראים. מטה אתיהיבת ליה ליעקב צ"ע יעקב שהוא בחיר שבאבות למה לא תיקן רק מטה שהיא בהיכל ק"ק דבריאה. ויצחק תיקן מנורה שהיא פנים בפנים: וכן דוד שהוא האחרון למה לא תיקן רק שלחן שהיא נקוד' תחת היסוד וכן אברהם תיקן כסא שהיא אחב"א. ויעקב ודוד האחרונים לא תיקנו כמותו:
והוכן בחסד כסא פירוש מלכות התכוננותה על ידי החסד: