אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ › י

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ · י

ט

אמרינן בירושלמי מגילה פ"א הי"א אמר ריב"ח אין הבמה ניתרת אלא בנביא מ"ט השמר לך פן תעלה עולותיך כו' ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות כו' ואמרינן שם לקמן הלכה י"ב דג' עברות הותרו בשיו של שמואל הוא ועורו ומחוסר זמן ולוי היה ואמרינן שם עוד דז' עבירות הותרו בפרו של גדעון אבנים פסולות ועצי אשרה ומוקצה ונעבד ולילה וזר ואיסור במה ע"ש ויש לעיין מה שייך איסור זרות בחוץ דבבמה מקריבין אפילו זרים ונראה משום דבדין דזר שהקריב אף בבמה דהיה מיחייב משום זרות כיון דהוי שם הקרבה א"כ זר הוא שהקריב קרבן וכמו טמא שהקריב בבמה חייב רק בבמה נתרבו אף זרים דכשרים שם לכתחילה אך זה דוקא בשעת היתר הבמות אבל בשעת איסור הבמות רק דהותר לשעה עפ"י נביא וחשיב אז הקרבה מעלייתא כדמוכח שם דאם לא היתה הקרבה מה שייך פסול הוא ועורו ואבנים פסולות ומוקצה ונעבד] א"כ זר אסור להקריב קרבן דבזו הבמה שהיא עפ"י נביא ליכא דין היתר זרים וא"כ צריך גם זה להיתר עפ"י נביא:

והנה מזה דאמרינן בפרו של גדעון דהותרו אבנים פסולות ומוקצה ונעבד מוכח דלא רק איסור יש כח בנביא להתיר לצורך שעה כ"א גם להכשיר פסול שיהא הקרבן כשר ובזה יש לפרש מ"ש הר"ח בפסחים (ל"ד ע"ב) גבי פסול בדם ובבעלים דטעון עיבוד צורה ז"ל שם בדם ובבעלים תעובד צורתו כלומר כ"ז שיתכן שיאכל מניחים אותם שמא יבוא אליהו ויתירנה באכילה עד שיסריח וישנה מצורת בשר שאי אפשר להאכל כלל ויוצא לשריפה עכ"ל וקשה איך יכול אליהו להכשיר פסול בדם ובבעלים ולפ"ז דלשעה יש כח ביד נביא לא רק להתיר איסור כ"א גם להכשיר פסול שיהא קרבן כשר א"כ ה"נ אפשר שיבוא אליהו ויכשיר זה הפסול לשעה ויהא קרבן כשר ויהא גם מצוה לאוכלו ואע"ג דפסולו בגופו ג"כ יש כח ביד נביא להכשיר לצורך שעה מ"מ בפסולו בגופו לא איכפת לן שמא יבוא אליהו ויכשירו דכיון דעכשיו פסול הוא ומצוה לשורפו שרפינן אבל בפסול בדם ובבעלים דאדרבה בזיון קדשים הוא לשרוף מה שאין פסולו בגופן כמ"ש בתוס' רק מטעם כיון דסוף סוף אי אפשר לאוכלן ויבואו לידי שריפה היה אפשר לשורפן תכף אך כיון דאפשר להיות במציאות שיהו להם אוכלים אח"כ ולא יבואו לידי שריפה אסור לשורפן כמו בתרומה תלויה דלא שרפינן שמא יבוא אליהו ויתירנה ואמרינן בפ"ק דפסחים דתרומה תלויה ערב הפסח שרפינן כיון דאין אליהו בא בערבי יו"ט וסוף סוף יבואו לידי שריפה:

מיהו אפשר לומר דאין כח ביד נביא להכשיר פסול שיהא הקרבן כשר אפילו לשעה ובשיו של שמואל ובפרו של גדעון י"ל שהיו קדשי שעה דקדשי שעה קרבין עפ"י נביא ומשונין בעבודתן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ב מעה"ק הלכה י' דשיעורי נסכים האמורים בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם (דיש שם מתן דם על מזוזת הבית] כולן מלואים הם ואין נוהגים לדורות אלא הנביא ציוהו ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואים כו' ואין נוהגין לדורות עכ"ל ואפשר דלאו דוקא מלואים רק כל קדשי שעה מקריבין עפ"י נביא והנביא מפרש אופן הקרבתן וכן בפסולים שונה קדשי שעה מקדשי דורות כדאמרינן בזבחים פ' טבו"י לענין אנינות דהותר רק לקדשי שעה ולא לקדשי דורות ואפשר כמו אופן הקרבתן תלוי בנביא ה"נ איזה פסולים יתכשר בהם דקדשי שעה הכל עפ"י נביא ולכן בשיו של שמואל היה קרב הוא ועורו כדאמרינן בירושלמי שם דקדשי שעה יש בהם אופן הקרבה אחר וכמו בקרבנות האמורים ביחזקאל אבל בקדשי דורות אין להוכיח מזה דיש כח ביד נביא להכשיר פסול שיהא הקרבן כשר אפילו לשעה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה