אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ › ח

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ · ח

ז

הנה זה דמעלה בחוץ חייב הוא ודאי משום עבודה בחוץ דהא אמרינן בפ' פרת חטאת דהיוצק והבולל המסדר את השלחן כו' פטור משום דמה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה אבל זה דחייב השוחט בחוץ אם זה הוא ג"כ מדין עבודה בחוץ או אינה מטעם עבודה אלא על השחיטה קפיד רחמנא וחייבו בחוץ דהא אף בפנים אמרינן דשחיטה לאו עבודה היא ונראה דבזה פליגי הרמב"ם והראב"ד ז"ל פי"ח ממעה"ק דהשוחט עוף בחוץ חייב והמולק פטור וכתב הרמב"ם ז"ל הטעם מפני שהשחיטה בחוץ כשרה והרי היא כמליקה בפנים והראב"ד ז"ל השיג שם וכתב דאין זה הטעם אלא דלא חייב הכתוב בעוף אלא מה שחייב בבהמה ע"ש. ונראה דלהרמב"ם ז"ל שוחט בחוץ בעינן דומיא דהכשרו בפנים וכיון דבעוף בחוץ השחיטה חשיבא כמו מליקה בפנים חשיב דומיא דהכשרה בפנים וזה דהוצרך להרמב"ם ז"ל לתת טעם דהוי כמליקה בפנים נראה דס"ל דשחיטה היא ג"כ מטעם עבודה ועבודה בחוץ בעינן דומיא עבודה בפנים דאם העלה בחוץ והיתה חציצה בין הקרבן להעצים כגון שהעלה בשר ואימורים פטור כדאמרינן בזבחים (ק"י) משום דאין זה כעין הכשרה בפנים וא"כ ה"נ בשחיטה ומש"ה הוצרך לטעם דשחיטה בחוץ הוי כמו מליקה בפנים דמליקה ניתנה בפנים ושחיטה בחוץ ובחוץ הוי שחיטה עבודה כמו מליקה בפנים ואדרבה מליקה בחוץ אין זו עבודה דלא ניתנה מליקה אלא בפנים והראב"ד ז"ל ס"ל דשחיטה אין זה מטעם עבודה וא"כ א"צ לטעם זה דא"צ בחוץ כעין הכשירה בפנים וזה דחייב על השחיטה ולא על המליקה ולא תהוי מליקה כמו שחיטה משום דלא חייב הכתוב בעוף אלא מה שחייב בבהמה והנה מת"י יומא (ל"ט) נראה דס"ל דשחיטה בחוץ הוא ג"כ מטעם עבודה שכתבו דמש"ה הגרלה לא חשיבא צורך פנים ושחיטה חשבינן לה צורך פנים אע"ג דשחיטה ג"כ לאו עבודה היא משום דשחיטה חשיב עבודה טפי דשייך בה פיגול וחייבין עליה בחוץ ע"ש ונראה דס"ל דשחיטה בחוץ הוא מטעם עבודה רק דלענין חוץ אף שחיטה חשובה עבודה כמו לענין דמפגלין בה:

כתב המנחת חינוך מצוה קפ"ו דאם שחט אחד מן מקצת סימנים בחוץ וגמרן השני אע"ג דלא נזכר דין זה בהרמב"ם ז"ל פשוט הוא דאם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף שניהם חייבין ע"ש ולדעתי צריך עיון רב לזה דהא כיון ששחט הראשון מקצת סימנים בחוץ וכבר נפסל הקרבן איך תחייב את השני והלא אינו ראוי לפתח אהל מועד ואע"ג דאי אינה לשחיטה אלא לבסוף ומ"מ חייב השוחטו בחוץ ואע"ג דע"י שחיטת תחילת הסימנים בחוץ כבר אין הקרבן ראוי להקרבה שאני התם כיון דשחיטת תחילת הסימנים צורך והכשר השחיטה דהיא אי אפשר לגמר שחיטה בלא תחילת שחיטה אזלינן בתר מעיקרא ולא בעינן שיהא הקרבן ראוי לפתח אהל מועד בשעת החיוב עצמו היינו בגמר שחיטה או בשעת גמר סימן אחד לפי מה דאמרינן בחולין דעל סימן אחד לכ"ע חייבין בחוץ] וכיון דבשעה שהתחיל לשחוט שהוא צורך השחיטה דבסוף היה ראוי לפתח אהל מועד סגי אבל כששחט מקצת סימנים וגמר השני וס"ל דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וכל מקצת ומקצת שחיטה בפ"ע איך תחייב את השני דבשעה שהתחיל לשחוט כבר היה הקרבן אינו ראוי לפנים:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה