אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ › ב

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ · ב

א

אמרינן בזבחים (ק"ז ע"ב) המעלה בזה"ז ר"י אמר חייב ר"ל אמר פטור ר"י אמר חייב קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל כו' והקשו בתוס' שם נ"ט ד"ה עד הא אינו ראוי לפתח אהל מועד כיון דליכא מזבח ותי' דמיירי הכא במנחה שנקמצה בפנים דיכול להקטיר במקום המזבח א"נ בהעלאת קטורת דא"צ מזבח כדאמרינן דמזבח שנעקר מקריבין במקומו קטורת ע"ש והנה הרמב"ם ז"ל פי"ט מהל' מעה"ק הלכה ט"ו כתב מי ששחט קדשים בזה"ז והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים שהרי מותר להקריב אעפ"י שאין בית מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל עכ"ל א"כ אפילו בזבחים נמי חייב וקשה קושית התוס' הא אינו ראוי לפנים משום חסרון מזבח והיינו דאין הקרבן ראוי לפנים לא לשחיטה ולא לזריקה דלזריקה אינו ראוי דליכא מזבח לזרוק עליו את הדם ולשחיטה אינו ראוי משום דבעינן וזבחת עליו כו' כדאמרינן שם נ"ט דאם נפגם המזבח אינו ראוי לשחיטה והנה מצד דאין הקרבן ראוי לזריקה בפנים י"ל דלענין שיתחייב בחוץ א"צ שיהא ראוי בפנים לזריקה דאם ראוי בפנים לשחיטה מקרי ראוי לפתח אהל מועד מיהו מלשון הראב"ד ז"ל פי"ח ממעה"ק הלכה י"א לא משמע כן שכתב שם גבי שעיר המשתלח בחוץ שאינו חשיב ראוי לפתח אהל מועד משום וידוי וז"ל אפילו קודם שהתודה כיון שהגריל ועלה עליו הגורל לעזאזל פטור עליו בחוץ אעפ"י שעתיד להתודות עליו שאין ראוי לבוא לפתח אהל מועד ויהא מיוחד לשם אלא שיהא ראוי לזריקה ולהקטרה שנאמר לה' עכ"ל ומשמע קצת דבעינן דוקא שיהא ראוי לפנים לזריקה ולהקטרה מ"מ אפילו אי נימא כן דזה דראוי לפנים לשחיטה ולקבלה לא מקרי ראוי לפתח אהל מועד היכא דליכא מזבח אין לפטור השוחט בחוץ משום דאינו ראוי לפתח אהל מועד לזריקה דיכול הוא ליתן הדם בפנים דהדמים הנתנים בחוץ שנתנן בפנים אם עלה לא ירד ואע"ג דבזה"ז בפנים ג"כ ליכא מזבח הזהב מ"מ יכול הוא ליתן הדם בין הבדים דהדמים הנתנים בפנים שנתנן בחוץ דאם עלה לא ירד הן אפילו הדמים הנתנים על בין הבדים ועל הפרוכת וכן הדמים הנתנים בחוץ שנתנן בפנים הוא ג"כ אם נתנן על הפרוכת או בין הבדים כיון דאותו המקום אית ליה הכשירא לאותן הדמים הנתנין שם אם נתן שם הדמים הנתנין בחוץ אם עלה לא ירד והזאת בין הבדים הוא על הרצפה ולא בעינן שום דבר דאף במקדש שלא היו בדים ג"כ היה נותן כדאמרינן במנחות (כ"ז ע"ב) דבעינן רק מקום המקודש לקדש א"כ יכול ליתן שם אף בזה"ז וכיון דאפשר לעשות זריקה בפנים שאם עלה לא ירד מקרי ראוי לפתח אהל מועד וחייבין עליו בחוץ וכמה שהוכיחו התוס' בזבחים (ס"א ע"א) ד"ה קודם דאף בשאר קדשים בעינן פתיחת דלתות ההיכל דאם רק בשלמים א"כ בשלמים נמי אם עלו לא ירדו וא"כ אמאי שלמים ששחט בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור הא ראוי לפנים שאם עלה לא ירד וסבירא שם להתוס' דאף דאינו ראוי בפנים אלא בענין שאם עלה לא ירד ג"כ חייבין עליו בחוץ מיהו בזבחים (נ"ט ע"ב) וביומא (ס"ג ע"א) כתבו שם בגונא אחרינא] א"כ ה"נ כיון דהקרבן ראוי לפנים לתת בין הבדים שאם עלה לא ירד חייבין עליו בחוץ אך על השחיטה קשה הא אינו ראוי לפנים לשחיטה משום פגימת המזבח ואע"ג דיכול לבנות מזבח ולהקריב הא הוי מחוסר מעשה כמה שהקשו התוס' זבחים (נ"ט ע"א) משלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל בחוץ דפטור דמחוסר פתיחה כמחוסר מעשה וכ"ש בנין המזבח דחשיב מחוסר מעשה ע"ש והנה י"ל לפמ"ש רש"י ז"ל יומא (ס"ב ע"ב) על הא דאמרינן שם דשני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם ואמר ר"ח הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומקשינן מ"ש לשעיר הנעשה בפנים דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי הא מחוסר עבודת היום קסבר ר"ח אין מחוסר זמן לבו ביום ומחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי אמר ר"ה השתא דאמר ר"ח מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי הא דאמר ר"י א"ש שלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וכתב רש"י ז"ל אין מחוסר זמן לבו ביום לענין שעיר החיצון אין כאן חסרון מעשה בגופו אלא חסרון זמן שעדיין לא הגיע זמן המוספים וזמן הראוי לבו ביום אין זה חסרון זמן אבל הגרלה אע"ג דלאו מעשה בגופן היא דהא אמרן עליית גורל מתוך קלפי מעכבת אבל הנחה אינה מעכבת אפי' הכי הואיל ומצוה האמורה בהן היא כמחוסר מעשה דמי השתא דאמר ר"ח מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה ואע"ג דלאו מעשה בגופן הוא כו' הא דאמר שמואל כו' ומחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי ואע"ג דלאו מעשה בגופן של שלמים הוא הואיל ובהן נאמר הוי כמעשה בגופן עכ"ל והיינו דרש"י ז"ל לשיטתיה דס"ל בזבחים (ס"א) דשאר קרבנות א"צ לפתיחת דלתות ההיכל אלא שלמים א"כ הוי מצוה האמורה בהן כהגרלה של השעירים וחשיב כמו מעשה בגופן וכן הרמב"ם ז"ל פ"ה מהל' מעה"ק ה"ה ס"ל כרש"י ז"ל דדוקא בשלמים בעינן פתיחת דלתות ההיכל ולא בשאר קרבנות [ועיין בהגה"ה שם] א"כ להרמב"ם ז"ל ל"ק קושית התוס' במעלה בזה"ז בחוץ הא מחוסר מזבח בפנים ומחוסר בנין מזבח כמחוסר מעשה דמ"ש מפתיחת דלתות ההיכל דאמרינן מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דל"ד דמחוסר פתיחת דלתות ההיכל כיון דהוא מצוה האמורה בשלמים חשיב כמחוסר מעשה בגופו כמ"ש רש"י ז"ל אבל חסרון מזבח דזהו דין בכל הזבחים דאין המקום ראוי לשחיטת שום זבח אלא כשיש שם מזבח א"כ אין זה מצוה האמורה בזה הקרבן וא"כ לא מקרי מחוסר מעשה בגופו ומקרי ראוי לפתח אהל מועד כיון דיכול לבנות מזבח בו ביום ולהקריב עליו והוי כמו מחוסר עבודת היום דחייבין בחוץ כדאמרינן ביומא. והנה התוס' דמדמו מחוסר בנין מזבח למחוסר פתיחה לשטתייהו אזלי דס"ל בזבחים (ס"א) דלכל הקרבנות בעינן פתיחת דלתות ההיכל א"כ ע"כ אי אפשר להו לפרש כרש"י ז"ל דזה דחשבינן פתיחת דלתות ההיכל מחוסר מעשה בגופו הוא משום דהוי מצוה האמורה בהן וע"כ יפרשו כפי' השני בתוס' ישנים ביומא שם דהואיל בשעת שחיטת הקרבן צריך שיהא השער פתוח הוי כמו בגופו [אבל עבודות היום לגבי שעיר הנעשה בחוץ כיון שצריכים להיות קודם לו אין זה בגופו] ע"ש א"כ ה"נ כיון דבשעת שחיטה צריך להיות המזבח קיים חשיב מחוסר מעשה בגופו ופטור:

ומה שתירצו בתוס' דההיא דהמעלה בזה"ז אע"ג דליכא מזבח דמיירי בהעלאת קטורת דאמרינן מזבח שנעקר מקריבין קטורת במקומו יש לעיין טובא דאיך אפשר להקטיר קטורת היכא דליכא מזבח החיצון הא הגחלים צריכים להיות דוקא ממזבח החיצון כדאמרינן ביומא ס"פ טרף בקלפי וצע"ג:

והנה בההיא דשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור דאינו ראוי לפתח אהל מועד יש לעיין הא אמרינן במנחות (ח') דשלמים ששחטן בהיכל כשרים דכתיב פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר א"כ ראוי לפנים שיכול לשוחטן בהיכל עצמו ובשוחט בהיכל עצמו ודאי לא שאני בין היו דלתותיו פתוחות או סגורות כיון דהשחיטה דההיכל עצמו דבהיכל לא בעינן פתח אהל מועד דרק שלא יהא טפל חמור מן העיקר דאם פתח אוהל מועד כשר א"כ כ"ש באהל מועד עצמו ואע"ג דאם דלתות ההיכל סגורות אי אפשר להכניסו להיכל ולשוחטו וא"כ אכתי מחוסר פתיחה זה לא איכפת לן דא"כ אפילו אם נפתחו דלתות ההיכל אכתי לא ליחייב השוחט בחוץ כ"ז שלא נפתחו שערי העזרה דאף שערי העזרה סגורות בלילה וזו לא שמענו וע"כ כיון דאין פתיחת דלתות העזרה צריך להכשיר העזרה לשחיטה רק שאי אפשר להכניסו לפנים אין חסרון פתיחה זו מקרי מחוסר מעשה שלא לחייב השוחט בחוץ (ועוד דאפשר להכניס להיכל דרך פשפש כמו שהיו נכנסים לשם מדשן מזבח הפנימי והמדשן את המנורה קודם פתיחת השער כדאמרינן בתמיד אבל להכשר שחיטה בעינן פתיחת שער הגדול כדאמרינן בתמיד שם דלא היה השוחט שוחט עד שהיה שומע קול שער הגדול שנפתח ועיין תוס' זבחים (ס"א ע"א) ד"ה קודם ע"ש] וא"כ אמאי פטור השוחט בחוץ ואפשר כיון דזה דשלמים שנשחטו בהיכל כשרים הוא מטעם שלא יהא טפל חמור מן העיקר זה דוקא היכא דהעזרה ראויה לשחיטה אבל אם אין העזרה ראויה לשחיטה גם ההיכל אינו כשר אך זהו חידוש דאם נולד פסול בהעזרה שאין אותו הפסול שייך בהיכל נפסל גם ההיכל אך בפשוטו אינו כן דילפינן רק דכיון דפתח אהל מועד כשר כ"ש אהל מועד עצמו ולא שההכשר של ההיכל יהא תלוי בהכשר של העזרה וצ"ע:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה