מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן ה · ז
ובזמן הכשר להקטרה נחלקו הראשונים ז"ל דרש"י ז"ל כתב ריש ברכות דזמן הקטר חלבים כל הלילה אף מדרבנן ולא עשו סיג לזה עד חצות והתוס' כתבו במגילה כ"א ע"א ד"ה ולהקטר חלבים כל הלילה עד הבוקר והיינו דוקא שנתעכלו האיברים קודם חצות ששלטה בהן האור אבל אם לא משלה בהן אין מקטירין אחר חצות כדאמר ר' יוחנן ספ"ג דיומא כ' ע"ב עכ"ל והנה זה שכתבו כדאמר ר"י ספ"ק דיומא כ' ע"ב הכוונה דאמר התם ר"י לענין אהדורי פוקעין ממשמע שנאמר כל הלילה א"י שעד הבוקר ומת"ל עד הבוקר תן בוקר לבוקרו של לילה ומזה נפקינן התם בגמרא דחצות עושה עיכול ע"ש ולכאורה אינו מובן מה שייך זה דחצות עושה עיכול להקטר חלבים שאינו אלא עד חצות מדרבנן משום סיג וכבר עמד בזה הרש"ש שם וכתב עיין ביומא שם ותראה שדבריהם צריכים תיקון עכ"ל אך ראיתי להרמב"ם ז"ל בפי' המשנה פ"ט דזבחים על משנה דוכולן שפקעו מע"ג מזבח לא יחזיר שכתב ג"כ כהתוס' דהכא וז"ל שם ומה שאמר קודם חצות ולא אמר כל הלילה לפי שאמר הכתוב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואילו אמר כל הלילה לבד היה משמעו עד הבוקר ולפי שאמר אח"כ עד הבוקר אמרו שהוא רמז להרחקה מן הבוקר הוא מה שאמרו עד הבוקר תן בוקר לבקרו של לילה וע"כ אמרו עד חצות להרחיק האדם מן העבירה כמו שבארנו בתחילת ברכות עכ"ל והיינו כהתוס' דמזה שמעינן ג"כ הקטרה עד חצות להרחיק האדם מן העבירה והיינו שהוא רמז גם ע"ז:
ובעיקר מחלוקת רש"י ז"ל עם תוס' והרמב"ם ז"ל אם גם בהקטרת אברים ופדרים עשו סיג עד חצות נראה לענ"ד להביא ראיה ממה דאמרינן ביומא מ"ו ע"א דבכל יום היתה שם מערכה מיוחדת לאיברי עולה שנתותרו מבערב ובעינן למימר שם אע"ג דלא משלה בהם האור ע"ש והא סידור מערכה היתה לאחר תרומת הדשן ותרומת הדשן היתה בכל יום מקרות הגבר שהוא אחר חצות ומוכח מזה דאיברי עולה שנתותרו מבערב מקטירן לכתחילה אף לאחר חצות וקשה לדברי התוס' במגילה דרק אם משלה בהם האור מקטירין אותן לאחר חצות וצ"ע: