אור ברסלב
מצפה אריה הקדמת המחבר

מצפה אריה· רבי אריה ליב ברודא

הקדמת המחבר

אברך את ד' במקהלות ובתוך רבים אהללנו אשר מנעורי האציל מטובו עלי ויורני דרך אלך דרך ישרה ומסוקלה ויחנני להבין ולהשכיל בתוה"ק דברי חז"ל הק' רבותינו ומאורינו נ"ע. ברוך ד' כי הביאני עד הלום והגיעני לראות ראשית בכורי פרי תנובתי יוצא לאור על פני תבל לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל לפני שרידי עמינו השוקדים על דלתי התורה והתעודה אקוה כי בעזרתו ית' ימצאו דברי חן בעיני המעיינים אשר מגמתם להבין דבר לאשורו כי הנפתים בעשר נפות ואת העשירי הרימותי קודש קראתי שם הספר מצפה אריה לרמז שמי ולאשר הנני עומד על המצפה ומצפה לראות מלאות תקותי זאת. כי כאשר אין האב מעיר על בנו כן לא יוכל האדם לשפוט על ילדי שכלו זולת כאשר ישפטו מביני מדע אשר להם משפט הבחירה כי זך וישר פעלו אז יוכל לבבו להיות בטוח כי יוכשר מעשהו ופועל ידיו ירצה אך בזאת אשים מבטחי אשר זכות אבותי הגאונים ז"ל יסייעני כי חדושי תורה אשר הנני נותן לפניכם היום לומדי מורשה בל יכלימו שכלי ולא יענו בו כחשו ח"ו לאשר האמת הי' תמיד נר לרגלי ואור לנתיבתי ורבות יגעתי לבקש חכמה ותושי' מאת ספרי רבותינו הקדמונים ז"ל אשר המה לנו לעינים וגם מבאר חפרוה שרים גדולי האחרונים ז"ל שתיתי ותהי בפי כדבש למתוק מטוב טעמם טעמתי ותאורנה עיני. ובתתי תודות לד' הטוב על העבר אבקש כמו כן על העתיד כי לא יסיר חסדו מאתי לשבת בבית ד' לאורך ימים באין מפריע ועוד יוסיף לי כח ואומץ ללמוד וללמד לשמור ולעשות כי זה כל האדם ולאשר מזקנים אתבונן כי בהקדמת הספר נתנו איזה הערות מח"ת הלכתי גם אנכי בעקבותיהם לפתוח בדבר הלכה.

ב"ב דף כ"א ע"א כי ששה חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום כי אתי לגבי דוד א"ל מאי טעמא עבדית הכי א"ל דכתיב תמחה את זכר עמלק א"ל הא אנן זכר קרינן א"ל לדידי זכר אקרינן אזל שאל לרבי' א"ל הכין אקריתין א"ל תמחה את זכר עמלק שקל ספסירא למקטלא ע"ש. והנה הענין תמוה האיך טעו רבו של יואב וכל ישראל שהי' עמו בדבר פשוט כזה וכבר תמה בזה המהרש"א עוד תמה הוא ז"ל האיך לא ידעו מעשה שאול שהשאיר רק מיטב הצאן ונענש. ועוד הלא גם דוד אח"כ שהי' לו ממשלה באדום והעמיד שם נציבים כאמור שם למה לא החרימם ונראה לפי ענינו שלא נצטוו בהקים להם עלך בעוה"ז אלא על הכרתת זרעו של עמלק אבל על של אומת אדום לא נצטוו בעוה"ז עד ביאת המשיח כו' וא"כ המלחמה לא הי' אלא מלחמת הרשות לכך לא חשו כל ישראל להרוג גם הנקבות אבל דוד שאל ליואב מאיזה טעם הקפיד הוא להרוג רק הזכרים לבד והשיב דכתיב תמחה אה זכר עמלק ואם במלחמות מצוה בעמלק הקפיד קרא על הזכרים לבד ק"ו לעשות כן במלחמת הרשות בזה"ז באדום שלא להרוג רק הזכרים והשיב דוד אנן זכר קרינין ואין חילוק בין זכר לנקבה ע"ש. והנה דבריו ז"ל נכונים וברורים בטעמם אך לא מתורץ בזה אלא גוף הדבר שהשאיר את הנקבות אבל מ"מ התמי' נשארה על רבו של יואב האיך טעה בדבר פשוט כזה וגם הקושיא השני' וכי לא ידע הוא מעשה שאול שנענש על שהשאיר מטיב הצאן:

והנה קושיא זו השני' נראה דבפשיטות ניחא די"ל דרבו של יואב סבר דלא הי' זה רק הוראת שעה ובאמת גם בלא"ה עכצ"ל כן דמעשה שאול לא הי' רק הוראת שעה דלא מצינו בשום מקום ברמב"ם ובספר המצות שיהי' מחויב להרוג הבהמות של עמלק אלא על כרחך דמה שצוה השם משור ועד שה מחמור ועד גמל לא הי' אלא ציווי לשעה וכן מצינו גבי מלחמות יריחו שהרגו כל הבהמות ובמלחמת שאר מלכים כתיב ביהושע י"א ואת כל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל אלמא שהחי' את כל הבהמה ולא הרגום. ובזה ניחא נמי מה שמצינו אח"כ כשהוכיח שמואל לשאול על שעבר פי ה' וצוה להביאו לו את אגג ולהמיתו כאמור שם ולא אמר לי' שיהרוג ג"כ את הבהמות אלא ע"כ דהיה רק הוראת שעה בשעת המלחמה וכאשר עבר שאול ע"ז לא הוצרך עוד לכלות את הבהמות. אבל יש להבין במה טעו רבו של יואב וכל ישראל לומר דגם גבי עמלק המצוה אינו אלא על הזכרים וכי לא ידע דקרינין זכר בצירי:

ונראה די"ל לפי מאי דאמרינן בקידושין דף ס"ז ע"ב באומות הלך אחר הזכר כדתניא מניין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל וגם מבני התושבים וגו' מהם תקנו יכול אף עבד שבא על שאר אומות כו' ופירשו רש"י והקדמונים ז"ל דלענין לא תחי' קאמר הכי דכל שאביו הוא משאר אומות חשיב הבן כשאר אומות אף שאמו הוא מז' עממין ואם אביו היא מז' עממין ואמו משאר אומות חשיב כמו אחד מז' עממין והוא בכלל לא סח' כו' ע"ש ובזה אפשר לומר דכן הי' סבר רבו של יואב דבהריגת הזכרים לבד סגי דבזה ימחה זכרון של עמלק לגמרי אחרי שלא ישארו רק הנקיבות לבד ולא יהי' להם למי להנשא אם לא לשאר אומות ואז יהי' הבנים שיולדו נחשבים לשאר אומות ושמו של עמלק יהי' כלה ונכרת בדור של אחר זה לגמרי ובזה יתקיים תמחה את זכר עמלק היינו נמי זכרון של עמלק. אך מ"מ טעה בזה דבאמת הדין הוא להרוג זכרים ונקיבות כמ"ש הרמב"ם ז"ל בס' המצות וז"ל והיא שציונו להכרית זרעו של עמלק זכרים ונקיבות קטנים וגדולים ע"ש:

ודע דבענין ז' עממין יש לי מבוכה גדולה דהנה פשיטא דהנקיבות הגדולות נהרגין כמו הזכרים דמקרא מלא הוא בפ' שופטים דכתיב כי תקרב אל עיר להלחם עלי' וגו' והכית את כל זכורה לפי חרב רק הנשים והטף והבהמה וגו' תבוז לך ואח"כ כתיב רק מערי הגוים האלה וגו' לא תחי' כל נשמה א"כ מבואר בהדיא דגם הנשים והטף נהרגין וכן כתב הרמב"ם בפ"ו מהל' מלכים דבשאר אומות שלא השלימו עושין בהם מלחמה והורגין כל הזכרים ואין הורגין אשה ולא קטן ואח"כ כתב אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין בהם כשמה שנאמר לא תחי' כל נשמה וכס"א בעמלק תמחה את זכר עמלק ע"ש. א"כ מבואר מזה דנהרגין הנקיבות שבהם גם הטף שבזכרים. אך אינו מבואר היטב הטף שבנקבות של שבעה אומות מה דינם אם המה ג"כ בכלל דלא תחי' כל נשמה אי לא. די"ל דאף דכתיב לא תחי' כל נשמה וכן מצינו ביהושע י"א גבי מלחמה עם ז' עממים וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב ולפי פשוטו של מקרא נראה דכולן נהרגין אך מ"מ אפשר לומר דלאו דוקא הוא דהא בלא"ה א"א לומר דהרגו כל התושבים שבהם דהא פשיטא דבכל עיר ועיר נמצאים הרבה תושבים מבני אומות אחרים והמה אינם בכלל דלא תחי' אלא ע"כ דלא תחי' כל נשמה לא קאי אלא על אלו שמחויבין להורגן שאין להניח מהם נשמה אבל האחרים שאינם בכלל זה לא דיבר מהם הכתוב וכן מצינו בעיר הנדחת דכתיב נמי הכה תכה את יושבי העיר ההוא לפי חרב החרם אותה ואת כל אשר בה ומ"מ אין להרוג אלא הרשעים שבתוכה שעבדו ע"ז אבל אלו שלא עבדו אין בכלל הזה ולהכי אפשר לומר דגם טף שבנקבות אינם בכלל זה. ומה שעוררני להסתפק בדבר זה הוא לפי שראיתי הא דאיתא במדרש הובא בפנ"י שבת דף פ"ד אהא דכתיב במלחמת מדין בפ' מטות ויקצוף משה על ראשי העדה החייתם כל נקבה אמר להם עשה הי' לכם לדרוש ק"ו ומה שבעה עממין אמרה תורה לא תחי' כל נשמה הכא לא כ"ש ע"ב. מבואר בהדיא דמלחמת מדין הי' להם דין כמו ז' עממין וכיון דנאמר שם ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החי' לכם א"כ עכצ"ל דה"ה לז' עממין יש להחיות הטף בנשים דאלת"ה גם לדברי משה רבינו ע"ה לא מתקיים האי ק"ו לגבי הטף שבנשים אלא מוכח מזה דבאמת גם במלחמות ז' עממין דעי למלחמת מדין דטף שבנשים אין נהרגין. והנה בס' המצות מצוה קפ"ז כתב והוא שציונו להרוג ז' עממין שיש בו בארץ ט' ולא ביאר היטב מי המה בכלל הזה ואח"כ במצוה שאחריה גבי עמלק כתב בהדי' הוא שצונו להכרית זרעו של עמלק זכרים ונקבות קטנים וגדולים ויש לדקדק למה לא כתב כן בהדיא נמי גבי הריגת ז' עממין ואף שלכאורה הראי' מהמדרש הנ"ל הוא ראי' מוכרחת מ"מ קשה לומר כן אחרי שבמנייתי לא מצאתי להקדמונים שידברו מזה ולא באתי אלא לעורר למי שדעתו רחבה שיעיין בזה. וד' הטוב יעשה עמנו לטובה אות ויראנו בתורתו נפלאות ויחיש בימינו קץ הפלאות ואז אור החמה יהי' שבעתים ואור החכמה יהל ויופיע כשמש בצהרים. בב"א:

מזכרת אהבה לכבוד הורי היקרים אשר בצל שדי יתלוננו א"א הרב המופלג ירא וחרד לדבר ד' מוה' אברהם יוסף בהרב הגאון המפורסם מוה' חיים ברודא ז"ל מק' הוראדנא בעהמ"ח ספר דרך חיים על יו"ד ואמי מורתי הצנועה והחסידה מרת עכסה נ"ע בת איש רם שמו נודע למשגב הרב הגדול נגיד ורב תבונות מוה' עזריאל מאיר ז"ל מק"ק לובלין אשר מנעורי גדלוני על ברכי התורה ומידם היתה זאת לי תהי זאת להם לזכרון בהיכל ד'. ותנצב"ה:

וברכה תעלה לראש זוגתי היא עזרתי מאת ד' ברתא דמוריין היקרה מרת חנה תי' ונזכה יחד לגדל בנינו המסולאים שיחי' לתורה ועבודה והצלחה רבה אכי"ר גם אבימה בזה רגשה נפשי תודה לכבוד חמותי הרבנית הצדקת תפארת הנסים מרת עכסה תי' אשר נודע בשערים צדקת פזרונה ויקר תפארת מעשיה. תשא ברכה מאת די ימים ושנים בטוב ובנעימים עם בעלה מו"ח הגאון כ"י לשם ולברכה א"ס.

תוכן העניינים

מצפה אריה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה