מצח אהרן חלק א· הרב אהרן וואלקין
מצח אהרן - דרוש כב
(ג"כ לפני כל נדרי):
אמר רמי ב"ח השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבע הוי. תלת מאה ושיתין וארבע יומי אית לי' רשות לאסטוני ביוהכ"פ לית לי' רשות לאסטוני, ויומא דף כ' ע"א):
ראובן שחייב מעות לשמעון, אף שיודע בעצמו שאם לא ימהר לפרוע לו החוב אז יתבע ממנו בערכאות וירד לנכסיו, בכ"ז לא יתעורר מזה ראובן, באשר לא יצייר עוד בשכלו הסוף שיצמח מזה, ואמנם אם רואה אח"כ שהשוטר בא לביתו והתחיל לכתוב בספר את כל מה שיש לו, אז ידאג הרבה, וגם איזה דמעות יפרצו מעיניו, בראותו שיניח ארעסט על ביתו על שדותיו וכרמיו ועל כל כלי ביתו ותכשיטין, ואמנם באחת ינחם, כי היום לא ימכרו עוד לחלוטין, כי מנמוסי המדינה ליתן הרחבת זמן, ואולי בתוך הזמן אפשר יעלה בידו לסלק המעות ולהסיר הארעסט המונח על נכסיו, אך אם בתוך זמן ההרחבה לא חש ג"כ להסיר את הארעסט והגיע יום הליציטאציע, ויראה בעיניו שכבר נקבצו ובאו הרבה סוחרים שירצו לקנות נכסיו, וכאשר השוטר התחיל למכור את ביתו, אז אין לו שום מקום תנחומין, ודמוע תדמע עינו מאין הפוגה בראותו אשר בעוד איזה רגעים יצא נקי מכל נכסיו, ולא ישאר לו מקום לדור עם בני ביתו, גם לא ישאר לפניו ממה להתפרנס:
אחי היקרים! הן בר"ה יכתבון, וב"ד של מעלה יעשו "אפיס" ויניחו ארעסט על כל החביב לנו, על נשמותינו, בתינו, עסקינו, ובכ"ז יכולין היינו לנחם עצמינו, באשר זמן ניתן לנו עשרה ימים לתקן מעשינו ולהסיר עותינו, כי צריכים אנו להחזיק עצמינו מן הבינונים אשר תלוים ועומדים עד יוהכ"פ, אמנם הלא כולנו יודעים אשר בתוך הזמן היקר לא חשנו לתקן מעשינו, והן עתה הגיע יום הליציטאציע, ואם הי' לנו עינים פקוחות לראות הסוחרים הרבים שנקבצו כעת הרוצים לעשות מסחר גם מחיינו, וסוחרי נפשות הם ליקח נשמותינו מאתנו, וא"כ מדוע אתם מחשים, אם לא תתאמצו כעת לבקש רחמים, אז חלילה וחלילה יגרם שנצא נקי מכל החביב לנו, ואם לא עכשיו אימתי ואתם מחשים:
ונחזור אל המשל מדרך הסוחרים הגדולים אשר מסחרם פרץ בארץ, ויש לו הרבה וועקסלען על כמה מאות אנשים, ובאשר לא לפי כבודו הוא לעמוד עם כל אחד מבעלי חוביו לדין ולטפל בהם עד שישיג איספאלניטעלנעם ליסט, לכן ימסור את כל הוועקסלען ליד איש אחד אשר נאה לפניו לעמוד בהיכל שופטי המלוכה והדאוויערענע הזה יזמין כל אחד לדין, ואח"כ כאשר יזכה בדין וישיג שטר אדרכתא, יבוא עם השוטר לכתוב כל נכסיו אשר לו, ואמנם אם הסוחר הוא בעל מזג טוב חנון ורחום, ולא נאה לפניו לחבול מבעלי חוביו דברים שעושין בהם חיי נפש, וליטול הכר האחרונה המונחת מראשותם, וכל מה דעביד עד עתה למסור השטרות ליד המורשה ולכתוב כל נכסיו הוא רק בכדי לאיים עליהם שיפרעו לו, ואמנם אם רואה שגם עתה לא פרעו ולא הסירו הארעסט וחושב שמסתמא אין להם מאומה ובכן לא יסמוך מעתה על המורשה שלו שהוא יעמוד בעת הליציטאציע באשר המורשה שכל מקור החיוני שלו הוא מענינים כאלו ישים לבו כחלמיש ויאטם אזנו משמוע קול בכיות האנשים אשר לוקח מהם הכר האחרונה, ורק האדון הסוחר בעצמו יבוא ליום המוגבל להיות על הליציטאציע ואז בעיניו יראה אם יש להם דברים מותריים יקחם בחובו, ואמנם דברים המוכרחיים לחיי נפש לא יקח, כי לפני סוחר נדיב כמוהו לא נאה לפסוק לחיות איש עני אף בחובו ועוד יתרה יעשה כי ישלח המורשה מעל פניו שלא יהיה עמו בעת מעשה מיראתו פן המורשה יסיתנו לעשות דבר כזה אשר לא לפי כבודו, כן אחי החסד כזה עושה עמנו ה', דבאשר לא נאה לפני מלך רחום וחנון כמוהו לתבוע חובות בני האדם בעצמו ולקטרג עליהם, מסר את כל זה להס"מ ומילא את ידו שיהא לו כח ורשות לתבוע כל החובות אשר נתחייבנו למקום ב"ה וגם להעמידם לדין ולכתוב ארעסט על כל אשר להם והכל בכדי שיראו מלפניו ית', וכמ"ש ברעיא מהימנא והאלקים עשה שייראו, מאי עשה עשה להאי מקטרגא כו' ודא איהו סנטירא דתבע חובי בני נשא ותבע דינא כגונא דההוא ממונה ב"ד דלתתא דאתיהיב לי' רשותא כו' יעו"ש, ואמנם אם רואה הקב"ה אשר במשך עשי"ת לא חשו להסיר הארעסט המונח עליהם מראש השנה, והגיע יום הקדוש "יוהכ"פ" שהוא גמר הענין, ויודע קוב"ה אשר אם אך המורשה שלו הוא הס"מ, יהי' בעת מעשה ודאי יקטרג הרבה עד שההכרח להיות נפרע ממי שיש לו הרבה, וממי שאין לו מאומה, ולכן עושה חסד גדול כזה אשר ביוהכ"פ יסיר השטן וישלחנו מעל פניו ולא יתן הס"מ לאסטוני, ורק הוא בעצמו יהי' בעת הליציטאציע, ולכן אחי חזקו התאמצו לבקש כעת רחמים מאב הרחמן, שאף אם אמנם חטאנו, וחטאתינו עצמו מספר, בכ"ז כאב רחמן לא יקח חיינו, לא יחבול מאתנו דברים שעושין בהם חיי נפשנו, ונשתכר מזה לחמינו, לא יקח חמדת עינינו ועמלנו אלו הבנים הקטנים תכשיטין החביבים לנו ביותר וימרק חטאינו ברחמיו הרבים אבל לא ע"י יסורים וחליים רעים אכיה"ר: