אור ברסלב
מצות כהונה סימן נד

מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן נד

סימן נג

כתב הרמב"ם בפ"ח מה' נ"מ דין ו' שור תם שהזיק אם מכרו המזיק עד שלא עמד בדין אע"פ שהוא מכור הרי הניזק גובה וכו' הקדישו המזיק ה"ז הקדש כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון שחטו גובה מבשרו וכו' ע"ש ותמה הלח"מ דבגמ' בפ' המניח דג"ל אמרי' עלה דאהא דאם שחטו גובה מבשרו ל"נ אלא לפחת שחיטה שאינו משלם המזיק ואמרי' ז"א המזיק שעבודו של חבירו פטור וכיון שפ' בפ"ז מהל' חובל המזיק שעבודו ש"ח חייב הול"ל דמשלם פחת שהיטסי ע"ש ועוד ק"ל דלא מקרי מזיק שעבודו ש"ח אלא לרי"ש דס"ל ב"ח הוי דליכא אלא שעבוד בעלמא אבל לר"עק דס"ל שותפין נינהו מזיק גמור הוא וחייב וכ"כ הרמב"ן בר"פ ד' וה' ע"ש וכיון שרבינו פ' כר"עק דשותפין נינהו כמבואר בפרקין ולקמן בפ"ט הו"ל לחייב בפחת שחיטה ובגמ' גופה קשה דמדקאמר טעמא דהקדישו מוקדש משום שלא יאמרו מוכח דבעי לאוקומי ברייתא הלזו כר"עק דלר"יש בע"ח הוא ול"צ לדר' אבהו כדמוכח בגמ' שם וכמ"ש ה"ה בד"ז והשתא בסיפא דשחטו אמאי ל"מ בפחת שחיטה ונ"ל ליישב הכל במאי דאמרי' בפ' חזקת דמ"ג אהא דאמר שמואל שותפין ש"ש הן ז"לז פרכי' והא הוי שמירה בבעלים ומשני באמ"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר וכתב המרדכי שם וז"ל אומר ר"מ דל"ד שמור לי אלא דאפילו קנו בשותפות בסתם ולקח א' מהם ושמר בסתם וחבירו שתק ונגנב או אבד אפ"ה חייב השומר שזה יאמר אתה שומר שלי שלאחר שהיית שומר יום או יומים אני הייתי רוצה לשמור ושוב חזר והוכיח דדוקא באמ"ל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר הא לא"ה פטור אפילו מפשיעה דפשיעה בבעלים היא מדאמרי' בס"פ המניח בשנים שהזיקו שור א' דאם שניהם של אדם חייבין ודוקא באיתנהו לתרוויהו אבל ליתנהו לתרוויהו פטור ומוקי לה כר"עק ואי איתא דלא הוי פשיעה בבעלים אמאי כי ליתנהו לתרוויהו פטור הא חייב דהו"ל כשותף שפשע לר"עק דשותפי נינהו ואמאי פסק ותני דפטור הא אי נגנב ע"י פשיעה חייב אלא ע"כ דבכל גוונא הוי פשיעה בבעלים עש"ב ומעתה כי שחטו המזיק לר"עק דשותפי נינהו לדעת המרדכי הו"ל פשיעה בבעלים ופטור ולדעת ר"מ חייב דהו"ל כמו שמור לי היום וכו' והרמב"ם דעתו דבכ"ג הוי פשיעה בבעלים כמו שהוכיח הש"ך בסי' קע"ו סקט"ז מדלא הביא בחיבורו מימרא דשמואל דשותפין ש"ש ז"לז אלא ע"כ דסמך עמ"ש בעלמא שמור לי ואשמור. לך ש"ש ואין לחלק בין שותפין לשאר כל אדם ע"ש ולהכי פ' דא"ח בפחת שחיטה משום דהוי פשיעה בבעלים והגמ' דקאמר ז"א המזיק שעבודו ש"ח פטור משום דבעי לאוקומי ברייתא הלזו ככ"ע אפילו כר"יש והטור בסי' קע"ו שכ' משלם פחת השחיטה דעתו כר"מ שהביא המרדכי דבכה"ג לא. הוי שמירה בבעלים וניחא הכל שפיר ומכאן תשו' למ"ש המש"ל בפ"ה מה' שותפין דין ד' דטעמו של הר"מ שכ' דא' מן השותפין שמכר בהקפה חייב משום דהוי מזיק דאע"ג דפשיעה בבעלים פטור כי עביד מעשה בידים הו"ל מזיק בבעלים וחייב ע"ש וק' דא"כ כי שחטו המזיק אמאי. לא משלם פחת שחיטה הא עביד מעשה בידים והו"ל מזיק ובגמ' מוכח דאפילו לר"עק דשותפי נינהו ל"מ פחת נבילה כמ"ש ובגמ' בס"פ ג' דגיטין אמרי' בג' פרקים מוכרין את התבואה נ"מ לשותפי ומתבאר מדברי רש"י שם דחוץ לזמן הזה אם מכר השותף בלא רשות חבירו חייב וכ"כ רי"ו הביאו מרן בב"י. בסי' קע"ו והעיטור הביאו מרן בכ"מ שם בה' שותפין ע"ש ועיין. למהרש"ך בח"א סי' ל"ב ע"ש וקשה מ"ש משחטו וצ"ל דמיירי כא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר ואכתי קשה בדברי הטור דממ"ש שחטו מזיק משלם פסת שחי' נר' דסובר דאפילו בסתם הוי ש"ש כדעת ר"מ שבמרדכי וכמ"ש ומדבריו שם בסי' קע"ו שכ' השותפין ש"ש ז"לז בד"א בזמן שכל א' מתעסק בו זמן ידוע וכו' נראה דסובר כדעת המרדכי דדוקא באמ"ל שמור לי היום וכו' וכ"כ הש"ך שם דדעת הטור ומרן בש"ע לפסוק כדעת המרדכי דבסתם הוי שמירה בבעלים דלא כמהרימ"ט סי' קכ"ג שב' דמהר"י קארו ז"ל הסכים לדעת ר"מ שבמרדכי ע"ש באופן דדברי. הטור נר' דסתראי נינהו וכ"נ מדברי הרא"ש בר"פ ד' וה' שכ' בתפסו ניזק וז"ל וכן הדעת נוטה דלר"עק הוי כמו חפץ שהוא של שניהם שלפעמים זה שומרו ופעמי' זה שומרו ולעולם אחריותו על שניהם ע"ש הרי דבכה"ג הוי שמירה בבעלים ולא הוי ש"ש וכסברת המרדכי ואי קשיא בדברי הרמב"ם ממ"ש בפ"ט מה' נ"מ די"ג בניזק שתפס הבהמה לגבות ח"נ דנעשה עליה ש"ש ע"ש ומ"ש משחטו מזיק דפטור מפחת שחי' דהוי שמירה בבעלים כמו שנתבאר וי"ל דתפסו ניזק שאני כיון דהיה בבית הבעלים ותפסו לגבות נזקו אין דעתו להחזירו לבעלים לשומרו ולא שייך בהא למי' פעמים זה שומרו וכו' ולהכי נסתלקו הבעלים והשמירה מוטלת עליו לבדו ולא הוי שמי' בבעלים נקטי' דדעת הרמב"ם והרא"ש והמרדכי וכ"פ מרן בש"ע דלעולם הוי שמי' בבעלים עד דא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר כפשטא דגמ' בפ' חזקת ודלא כר"מ שהביא המרדכי ואפילו לס' ר"מ אם תפסו לצורך גביה ואין דעתו להחזירו ביד הבעלים עד שיגבה לא הוי כמו שמור לי היום וכו' דדוקא בשותפין שכן דרכם פעמים זה שומרו ופעמים זה שומרו הוי כמו שהתנו כן מתחי' וכה"ג כתב הכנ"הג סי' רצ"א הג"הט אות ד' דנאמני הקהל לא הוו ש"ש דאע"ג שבכל שנה מתמנים חדשים לא הוי כשמור לי היום וכו' דאפילו לדעת ר"מ שבמרדכי דוקא בשותפין דודאי כולם מתעסקין בשותפות אבל הכא דיש בהם מי שלא יתמנה לעולם כמו שאינו ש"ש לזה אינו ש"ש לכל הקהל ע"ש ועיין להסמ"ע סימן ת"א סקכ"ג ולהש"ך שם ע"ש:.

תוכן העניינים

מצות כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה