מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קמד
פסוק א
צורי. מל׳ צור סלע ר״ל חזקי:
לקרב. ענין מלחמ׳ כמו קרבות יחפצו (לעיל סח):
פסוק ב
ומצודתי. עניינו מבצר חזק:
הרודד. ענין שטיחה ורקיעה כי וירקעו את פחי הזהב (שמות ל״ט:ג׳) ת״א ורדידו וכן לרד לפניו גוים (ישעיהו מ״ה:א׳):
פסוק ג
ותדעהו. הוא ענין חיבה כמו ידעתיך בשם (שמות ל״ג:י״ב) כי המחבב למי הוא יודעו ומכירו:
פסוק ד
דמה. מל׳ דמיון:
פסוק ו
ברוק ברק. ר״ל שלח את הברק:
ותפיצם. ענין פזור:
ותהמם. מלשון מהומה:
פסוק ז
פצני. ענין פתיחה כמו פציתי פי (שופטים יב) ור״ל פתח אותי מן המאסר והסכנה:
פסוק יב
מחוטבות. ענין כריתה וחתוך כמו מחוטב עציך (דברים כט):
תבנית. דמות:
פסוק יג
מזוינו. מל׳ זויות:
מפיקים. מוציאם כמו ויפק רצון (משלי ח׳:ל״ה):
מזן. מלשון הזנה ומזון:
פסוק יד
אלופינו. הם השוורים וכן שגר אלפיך (דברים ז):
מסבלים. ענין טעינת משא כמו נושא סבל (מ״א ה):
פרץ. מלשון פרצה:
צוחה. ענין הצעקה על הצרה וכן וצוחת ירושלים עלתה (ירמיהו י״ד:ב׳):
פסוק טו
אשרי. ענין שבח כמו אשרי האיש (לעיל א):