מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק קיט
פסוק א
אשרי. ענינו הלול ושבח:
תמימי. מלשון תם:
פסוק ב
נוצרי. שומרי:
עדותיו. הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא:
פסוק ה
אחלי. ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא (מ״ב ה):
פסוק י
תשגני. מלשון שגגה ומשגה:
פסוק יא
צפנתי. ענין הטמנה:
פסוק טו
אשיחה. ענין דבור:
פסוק טז
אשתעשע. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיה יא):
פסוק יח
גל. מלשון גלוי:
פסוק כ
גרסה. ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז):
לתאבה. כמו לתאוה:
פסוק כא
השוגים. מלשון שוגג ומשגה:
פסוק כב
גל. גלגל וסבב:
ובוז. בזיון:
פסוק כח
דלפה. ענין הטפה כמו דלף טורד (משלי כז):
מתוגה. מל׳ יגון:
פסוק לב
ארוץ. מל׳ ריצה ורדיפה:
פסוק לג
הורני. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳):
עקב. ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) כי השכר הוא סוף המעשה:
פסוק לה
בנתיב. ענין שביל ומסילה:
פסוק לו
בצע. אהבת הממון כמו שונאי בצע (שמות יח):
פסוק לט
יגורתי. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):
פסוק מג
תצל. ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית לא):
פסוק נא
הליצוני. מלשון לץ:
פסוק נג
זלעפה. ענין בעתה ורעדה כמו ורוח זלעפות (לעיל יא):
פסוק נח
חליתי. ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב):
פסוק ס
חשתי. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט):
התמהמהתי. ענין התעכבות כמו אם יתמהמ׳ חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳):
פסוק סא
חבלי. ענין סיעה וחבורה כמו חבל נביאים (ש״א י׳):
עודני. ענין ביזה ושלל כמו בבקר יאכל עד (בראשית מא):
פסוק סז
אענה. מלשון עינוי:
פסוק סט
טפלו. ענין חבור כמו ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז):
פסוק ע
טפש. ענין שומן כי השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳) תרגומו טפש לבא ומזה קראו לכסיל טפש:
פסוק עד
יחלתי. קויתי:
פסוק עח
עותוני. מלשון עון:
פסוק פא
כלתה. ענין תאוה וחשק כמו נכספה וגם כלתה נפשי (לעיל פד):
פסוק פב
כלו עיני. המתאוה לדבר מה ומתאחרת לבוא נקרא בלשון המקרא כליון עינים כמו ועיניך רואות וכלות וגו׳ (דברים כ״ח:ל״ב):
פסוק פג
כנאד. שם כלי ישימו בו היין:
בקיטור. ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן (בראשי׳ יט):
פסוק פה
כרו. חפרו:
שיחות. בורות כמו כרו לפני שיחה (לעיל נו):
פסוק צה
קוו. מלשון תקוה:
פסוק קא
כלאתי. מנעתי כמו ויכלא הגשם (בראשית ח):
פסוק קב
הורתני. ענין למוד:
פסוק קג
נמלצו. מל׳ מליצה:
לחכי. מלשון חיך:
פסוק קה
לנתיבתי. ענין שביל ומסילה:
פסוק קז
נעניתי. ענין הכנעה כמו לענות מפני (שמות יד):
פסוק קי
פח. רשת הלוכד:
תעיתי. הסר מדרך הישר והולך בדרך אחר קרוי תועה:
פסוק קיב
עקב. ענין סוף כעקב שהוא סוף הגוף:
פסוק קיג
סעפים. ענין מחשבה כמו על שתי הסעיפים (מ״א י״ח):
פסוק קטו
מרעים. רשעים:
פסוק קטז
משברי. ענין תוחלת ותקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):
פסוק קיז
ואשעה. ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מ״א:כ״ג):
פסוק קיח
סלית. ענין רמיסה כמו סלית כל אבירי:
שוגים. מלשון שגגה:
תרמיתם. ענין ערמה כמו ותרמית לבם (ירמיה יד):
פסוק קיט
סיגים. כסיגים והוא פסולת הכסף:
השבת. ענין ביטול:
פסוק קכ
סמר. מלשון מסמר ויתד ועניינו התקשות וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד׳:ט״ו):
פסוק קכא
לעושקי. מל׳ עושק וגזל:
פסוק קכב
ערוב. ענין מתיקות כמו קולך ערב (ש״ה ב) ור״ל היטיב והכשר וכן ה׳ עשקה לי ערבני (ישעיהו ל״ח:י״ד):
פסוק קכג
עיני כלו. תאוה המתאחרת קרוי כליון עינים:
פסוק קכז
ומפז. הוא הזהב הטוב:
פסוק קכח
ישרתי. מלשון ישר:
פסוק קכט
פלאות. מכוסה ונעלם כמו והוא פלאי (שופטים י״ג):
פסוק קל
פתיים. כסילים:
פסוק קלא
פערתי. ענין פתיחה כמו ופערה פיה (ישעיה ה):
ואשאפה. עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח (ירמיה ב):
יאבתי. כמו תאבתי והוא ענין תאוה:
פסוק קלג
פעמי. ענין צעדה והלוך:
און. ענין דבר שאין בו ממש והם החטאי׳ והעונות:
פסוק קלו
פלגי מים. אמות המים ויקראו כן ע״ש שדרכם להתפלג ולהתפרד ללכת אילך ואילך:
פסוק קלט
צמתתני. ענין כריתה כמו יצמיתם ה׳ (לעיל צד):
קנאתי. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):
פסוק קמ
צרופה. ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת ומושאל הוא מלשון צרוף כסף:
פסוק קמא
צעיר. עניינו קטן ושפל:
פסוק קמג
ומצוק. מלשון צוקה וצרה:
פסוק קמז
בנשף. בלילה כמו את נשף חשקי (ישעיהו כ״א:ד׳):
ואשועה. ואצעק:
פסוק קמח
אשמורות. חלק מחלקי הלילה קרוי אשמורה כמו ויהי באשמורת הבוקר (שמות י״ד:כ״ד):
פסוק קנ
זמה. ענין דבר תיעוב ומעשה רעה כמו זמה היא (ויקרא כ):
פסוק קנג
וחלצני. ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כה):
פסוק קנח
ואתקוטטה. ענין מריבה כמו אקוט בדור (לעיל צה):
פסוק קסב
שלל רב. בזה רבה וגדולה:
פסוק קסג
ואתעבה. מלשון תעוב:
פסוק קסו
שברתי. ענין תקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):