מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מד
פסוק ג
הורשת. גרשת:
פסוק ד
רציתם. מלשון רצון:
פסוק ו
ננגח. מלשון נגיחה:
נבוס. ענין רמיסה ודריכה כמו כפגר מובס (ישעיה י״ד):
פסוק ח
הבישות. מלשון בושה:
פסוק ט
הללנו. מלשון הלול ושבח:
פסוק י
זנחת. עזבת:
בצבאותינו. ענין קבוצת אנשי המלחמה:
פסוק יא
שסו. בזזו כמו שוסים את הגרנות (ש״א כ״ג):
פסוק יב
זריתנו. פזרתנו כמו וזריתי פרש (מלאכי ב):
פסוק יג
הון. המון רב:
רבית. מל׳ רבוי:
במחיריהם. ענין חליפת הדבר וערכו:
פסוק יד
וקלס. ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כ״ב:ד׳):
פסוק יז
ומגדף. ענין בזיון:
ומתנקם. ר״ל מרבה להרע ומראה בעצמו כנוקם ומשלם גמול:
פסוק יט
נסוג אחור. ענין חזרה לאחור:
אשורנו. רגלינו:
מני. מן והיו״ד נוספת:
פסוק כ
תנים. נחשים:
בצלמות. ענין חושך:
פסוק כב
יחקר. חקירה וחפוש:
תעלומות. מל׳ העלמה:
פסוק כד
תזנח. תעזוב:
פסוק כה
ולחצנו. ענין דחק:
פסוק כו
שחה. מלשון שחיה וכפיפה: