מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מב
פסוק ב
תערוג. כן נקרא שאגת האיל וכמו נהם לארי ושוקק לדוב והדומים:
אפיקי. הם המקומות הנגרים בהם המים בחוזק:
פסוק ה
בסך. מלשון סכך ומכסה:
אדדם. ענין ההלוך לאט ובנחת ובדרז״ל האשה מדדה את בנה (שבת קכ״ח):
המון. מלשון המיה:
חוגג. ענין רקידת השמחה כמו אוכלים ושותים וחוגגים (ש״א ל׳):
פסוק ו
תשתוחחי. מלשון שחייה וכפיפה:
הוחילי. מלשון תוחלת ותקוה:
פסוק ז
על כן. על אשר:
וחרמונים. הרי חרמון:
מצער. כך שם ההר:
פסוק ח
תהום. מקום כניסת מים רבים:
צנוריך. מלשון צנור ומרזב שהמים זוחלין דרך בה:
משבריך. כן יקראו גלי הים ע״ש שנראה כשוברים את הים ונשברים מאליהם וכן משברים יתחטאו (איוב מ״א):
פסוק ט
שירה. מלשון שיר:
פסוק י
סלעי. חזקי:
קודר. חשוך ושחור כמו קודר שחותי (לעיל ל״ה) בלחץ. ענין דחק:
פסוק יא
ברצח. ר״ל בחרב שרוצחים בה: