מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק מ
פסוק ג
שאון. חושך כמו מכסה שנאה במשאון (משלי כ״ז):
היון. הרפש אשר בקרקעית המים וכן טבעתי ביון מצולה (לקמן ס״ט):
אשורי. רגלי:
פסוק ה
רהבים. ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג׳:ה׳) ושטי ענין נטייה כמו אל ישט אל דרכיה לבך (משלי ז׳:כ״ה):
פסוק ו
עצמו. ענין רבוי:
פסוק ז
כרית. חפרת כמו בור כרה (לעיל ז):
שאלת. בקשת:
פסוק ח
במגלת. ענין אגרת כמו מגלה עפה (זכריה ה):
פסוק י
בשרתי. ענין השמעות חדשות לרבים:
אכלא. אמנע כמו ויכלא הגשם (בראשית ח׳):
פסוק יא
כחדתי. מנעתי כמו ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח):
פסוק יג
אפפו. סבבו כמו אפפוני חבלי מות (לעיל י״ח):
עצמו. ענין ריבוי:
פסוק טו
לספותה. לכלותה כמו ספתה בהמות (ירמיה י״ב):
יסוגו אחור. יחזרו לאחור:
פסוק טז
ישומו. לשון שממון:
עקב. ענין שכר וגמול כמו עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) האח. הוא ענין לשון שמחה:
פסוק יח
ואביון. הוא דל מעני כי תאב הוא לכל דבר היות הכל נמנע מאתו:
תאחר. מלשון איחור והמתנה: