מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק לז
פסוק א
תתחר. ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיה י״ב) במרעים. ברשעים:
פסוק ב
ימלו. ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קי״ח):
יבולון. מלשון בליה ורקבון:
פסוק ו
כצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא עת עמידת השמש בחצי השמים:
פסוק ז
דום. קוה כמו לאלהים דומי נפשי (לקמן ס״ב):
והתחולל. מלשון תוחלת ותקוה:
פסוק ח
הרף. מלשון רפיון:
פסוק יב
זומם. ענין מחשבה:
וחורק. ענין שחיקת השנים בהתקצף:
פסוק טז
מהמון. ענין רבוי הון:
רבים. גדולים וחשובים:
פסוק יז
זרועות. ענין חוזק:
פסוק כ
כיקר. מל׳ יקר:
פסוק כא
חונן. חומל:
פסוק כג
מצעדי. דרכו ופסיעותיו:
כוננו. מלשון הכנה:
פסוק כד
יפול. ענין נפילה כמו ותפול מעל הגמל (בראשית כ״ד:ס״ד):
פסוק ל
יהגה. ידבר:
פסוק לא
תמעד. ענין החלקה והשמטה:
אשוריו. רגליו שפוסע בהם:
פסוק לה
עריץ. חזק:
ומתערה. נשרש ומעורה וכן ערות על יאור (ישעיהו י״ט:ז׳):
אזרח. ענין אילן הנטוע מזמן רב והוא שאול מלשון כגר כאזרח (ויקרא כ״ד:ט״ז) אשר יאמר על תושב הארץ:
רענן. רטוב כמו והיה עלהו רענן (ירמיהו י״ז:ח׳):
פסוק לז
אחרית. סוף:
פסוק מ
ויפלטם. ויצילם: