מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק לא
פסוק ד
ותנהלני. ותנהגני:
פסוק ז
השומרים. המצפים כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א):
פסוק ט
הסגרתני. מסרתני כמו להסגיר לאדום (עמוס א׳):
פסוק י
עששה. ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳) שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידה:
נפשי. הוא הנפש המתאוה:
פסוק יב
למיודעי. למכירי ואוהבי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז׳:ד׳):
פסוק יד
דבת. ענין אמירת דבת הרע כמו ויבא את דבתם (בראשית ל״ז):
מגור. פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):
בהוסדם. ענין עצה שהיא כיסוד להבנין:
זממו. חשבו:
פסוק יח
ידמו. יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳):
פסוק יט
תאלמנה. מל׳ אלם:
עתק. חזק וקשה כמו ידברו עתק (לקמן ל״ד) ובוז. ובזיון:
פסוק כא
מרוכסי. ענין גבהות וכן והרכסים לבקעה (ישעיה מ׳):
פסוק כג
בחפזי. מל׳ חפזון ובהלה:
נגרזתי. מל׳ גרזן ור״ל נכרתי כדבר הנכרת בגרזן: