מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק ז
פסוק א
שגיון. מלשון שגיאה:
שר. מלשון שירה:
על דברי. ענין בעבור כמו על דבר כזבי (במדבר כ״ה):
פסוק ג
פורק. ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק (זכריה י״א):
פסוק ה
ואחלצה. אוציא ואשלוף:
צוררי. מלשון אויב:
ריקם. רצה לומר בחנם:
פסוק ו
ירדף. הוא לשון מורכב מן יפעול ויפעיל:
חיי. רצה לומר כל ימי חייו:
פסוק ח
ועליה. בעבורה:
פסוק י
יגמר. מלשון גמר וסוף:
נא. עתה:
פסוק יא
מגיני. ענין מחסה כגבור על המגן:
פסוק יב
זועם. ענין כעס:
פסוק יג
ילטוש. יחדד כמו לוטש כל חורש (בראשית ד׳:כ״ב):
פסוק יד
לדולקים. לרודפים כמו דלקת אחרי (שם ל״א):
פסוק טז
בשחת. בבור כמו כורה שחת (משלי כ״ו):
פסוק יז
קדקדו. הוא אמצעית הראש שם יחולק השער אילך ואילך: