מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק ב
פסוק א
רגשו. ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (לקמן ס״ד):
ולאומים. האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג):
יהגו. ידברו:
ריק. דבר שאין בו ממש:
פסוק ב
ורוזנים. שרים:
נוסדו. ענין עצה כמו נמתיק סוד (לקמן נ״ה) ע״ש שהעצה נעשה בסוד לבל יגולה או לפי שהעצה להמעשה הוא כהיסוד לבנין:
פסוק ג
ננתקה. ענין העתק ממקומו כמו נתקו מוסרות (ירמיה ה׳):
מוסרותימו. הם קשורי רצועי העול:
עבותימו. חבלים עבות בת ג׳ יתרים:
פסוק ד
למו. להם ר״ל עליהם:
פסוק ה
אלימו. אליהם:
יבהלמו. מלשון בהלה:
פסוק ו
ואני. הוי״ו במקום אבל כמו ועבדיך באו לשבר אוכל (בראשית מ״ב:י׳):
נסכתי. ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון (יהושע י״ג):
פסוק ז
אל חק. את חוק וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז׳:כ״ה):
חק. מלשון חקיקה וכתיבה:
פסוק ח
אפסי. קצות כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה:
פסוק ט
תרועם. תשברם כמו ורעות רוח (קהלת א׳):
יוצר. אומן חרס:
תנפצם. ענין הפזור עם השבר ורצוץ וכן ונפוץ הכדים (שופטים ז׳):
פסוק יא
ברעדה. בפחד ורתת:
פסוק יב
נשקו. מלשון תשוקה וחמדה:
בר. מלשון ברור ונקי:
יאנף. מלשון אף וכן כי אנפת בי (ישעיהו י״ב:א׳):