מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק יג
פסוק ב
ויצר. מלשון צרה ודאוה:
להתחלות. מלשון חולי:
ויפלא. ענין מכוסה ומניעה, וכן (דברים יז ח): כי יפלא ממך דבר:
מאומה. שום דבר:
פסוק ג
רע. חבר ואוהב:
פסוק ד
דל. כחוש ורזה, כמו (בראשית מא יט): דלות ורעות:
פסוק ה
והתחל. מלשון חולי:
לראותך. לבקר אותך, כמו (שמואל א יט טו): לראות את דוד:
ותברני הבריה. ענין אכילה מועטת, כמו (לעיל יב יז): ולא ברה אתם:
פסוק ו
ותלבב לביבות. תרגם יונתן ותחלוט חליטתא. בדברי רבותינו ז״ל (פסחים ו): חלוט של בעלי בתים והמה נקראים על שם המעשה ששולקין אותם ברותחין:
ואברה. ואוכל מעט:
פסוק ח
הבצק. העיסה, ואמר כן על שם סופו, כי אחר הלישה נקרא בצק, וכן (ישעיהו מד יט): אפיתי על גחליו לחם:
ותלבב. וחלטה:
פסוק ט
המשרת. תרגום של מחבת, היא מסריתא:
ותצוק. מלשון יציקה:
מעלי. מאצלי:
פסוק יב
תענני. מלשון עינוי:
הנבלה. דבר גנאי וכעור:
פסוק יג
אנה. להיכן:
הנבלים. הפחותים ושפלים:
פסוק טז
אודות. עסק:
פסוק יז
ונעול. סגור במנעול:
פסוק יח
פסים. מרוקמת ברוחב פס יד, וכן (בראשית לז ג): ועשה לו כתונת פסים:
פסוק כ
האמינון. דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר, וכן (דברים לב י): יצרנהו כאישון עינו, הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין:
החרישי. ענין שתיקה:
תשיתי. תשימי:
ושוממה. הוי״ו יתירה, וכן (תהלים עו ז): ורכב וסוס:
פסוק כג
לשנתים ימים. לשתי שנים:
גוזזים. את הצאן:
עם אפרים. סמוך לנחלת אפרים, כמו (בראשית כה יא): עם באר לחי ראי:
פסוק כה
ויפרץ. ענין הפתוי ברבוי דברים, והוא הפוך מן (שם יט ג): ויפצר בם:
פסוק כט
פרדו. הוא הבא מן הסוס והחמור:
פסוק לד
הצופה. הוא העומד במקום גבוה להביט למרחוק:
פסוק לט
ותכל דוד. תחסר מלת נפש, ולזה אמר בלשון נקבה, שעל הנפש ידבר, כאלו אמר ותכל נפש דוד: