מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק טז
פסוק א
וצמד. זוג, על שם שהולכים צמודים וחבורים יחד, והוא מלשון (במדבר יט טו): צמיד פתיל:
חבושים. חגורים באוכף לרכוב בהם, כמו (בראשית כב ג): ויחבוש את חמורו:
מאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים:
ומאה קיץ. מאה לטרין תאנים יבשים:
ונבל. ונאד:
פסוק ה
ומקלל. ענין דברי קלון וחרפה, וכן (שמואל א ג יג): כי מקללים להם בניו:
פסוק יב
אולי. הלואי, כמו (ישעיהו לז ד): אולי ישמע:
פסוק יג
בצלע. בעבר ובצד, כמו (שמות כז כו): צלע המשכן:
לעומתו. נגדו:
ועפר. זרק עפר, ולתוספת ביאור אמר בעפר, וכן (תהלים פ:י): ותשרש שרשיה:
פסוק יד
וינפש. ענין מנוחה ומרגוע המשיב את הנפש, כמו (שמות לא יז): שבת וינפש:
פסוק כ
הבו. הזמינו, כמו (בראשית יא ז): הבה נרדה:
פסוק כא
נבאשת. ענין תיעוב ומאוס, כדבר הנבאש: