מצודת ציון על שמואל ב· רבי דוד אלטשולר
פרק ה
פסוק א
עצמך. מלשון עצם:
פסוק ב
לך. עליך:
פסוק ו
היבוסי. שם אומה, ישבו במחוז בפני עצמו בירושלים:
הנה. להמקום הזה:
פסוק ז
מצודת. ענינו מבצר חזק, כמו (ירמיהו מח מא): והמצודות נתפשה:
פסוק ח
בצנור. שם המגדל:
פסוק ט
וביתה. מבפנים:
פסוק יא
וחרשי. אומנים, כמו (שמות לה לה): חרש וחושב:
קיר. כותל:
פסוק יב
נשא. ענין הרמה:
פסוק יח
וינטשו. והתפשטו, כמו (שופטים טו ט): וינטשו בלחי:
פסוק כ
בבעל. במישור, כמו (יהושע יג ה): מבעל גד:
פרץ. מלשון פרצה ושבר:
פסוק כא
וישאם. ושרפם, כמו (נחום א ה): ותשא הארץ מפניו, ובמשנה (ראש השנה פרק ב משנה ב): משיאין משואות:
פסוק כג
הסב. מלשון סבוב:
בכאים. אילנות שגדלים בהם תותים וכן (תהלים פד ז): בעמק הבכא:
פסוק כד
צעדה. מלשון צעד ופסיעה:
תחרץ. תנענע ממקומך להלחם, כמו (שמות יא ז): לא יחרץ כלב לשונו, ופירושו: לא נעה לשונו לנבוח: