מצודת ציון על שמואל א· רבי דוד אלטשולר
פרק יב
פסוק ב
ושבתי. השיבה הוא יותר מהזקנה:
הנם. הנה הם:
פסוק ג
ענו. העידו, כמו (שמות כ יג): לא תענה:
שור מי. שור של מי:
עשקתי. מלשון עושק וגזל:
רצותי. ענין שבירת הגוף, וכן (דברים כח לג): עשוק ורצוץ:
כופר. פדיון:
פסוק ו
את משה. עם משה, רוצה לומר על ידו:
פסוק ז
ואשפטה. אתוכח, כמו (יחזקאל כ ד): התשפוט אותם:
פסוק ח
ויושיבום. מלשון ישיבה:
פסוק ט
וימכור. מסרם, וכאלו מכרם:
פסוק יא
ירובעל. זה גדעון:
בדן. בן דן, זה שמשון מבני דן:
פסוק יד
תמרו. מלשון מרי ומרד:
פסוק יז
רבה. גדולה:
פסוק כא
התוהו. הוא דבר שאין בו ממש, כמו (בראשית א ב): והארץ היתה תוהו:
יועילו. מלשון תועלת:
פסוק כב
יטוש. יעזוב:
הואיל. רצה, כמו (שמות ב כא): ויואל משה:
פסוק כג
חלילה. חולין וגנאי:
והוריתי. אלמד, כמו (ישעיהו כח ט): יורה דעה:
פסוק כה
תספו. ענין כליון, כמו (ירמיהו ח יג): אסף אסיפם: