מצודת ציון על שיר השירים· רבי דוד אלטשולר
פרק ח
פסוק א
שדי אמי. דדי אמי:
בחוץ. בשוק:
אשקך. מלשון נשיקה:
יבזו. מלשון בזיון:
פסוק ב
אנהגך. מלשון הנהגה והליכה:
אשקך. ענין שתיה:
הרקח. ענין תערובות בשמים כמו רוקח מרקחת (שמות ל כה):
מעסיס. ענין סחיטה ורוצה לומר המיץ היוצא על ידי סחיטה וכן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיה מט כו):
פסוק ג
תחבקני. ענין סבוב הזרוע בגוף:
פסוק ד
תעירו, תעוררו. מלשון התעוררות, וכפל המלה לחזוק הענין:
פסוק ה
מתרפקת. ענין התחברות ודבוק ואין לו דמיון במקרא והוא מלשון ערבי:
על דודה. עם דודה וכן ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה כב):
עוררתיך. מלשון התעוררות:
חבלתך. כן יקראו מכאוב הלידה כמו שנאמר חבלים יאחזוך כמו אשת לידה (ירמיה יג כא):
פסוק ו
כחותם. הוא הטבעת העשוי לחותם בו כתבים וכן חותמך ופתילך (בראשית לח יח):
עזה. חזקה:
כשאול. הוא בור הקבר:
קנאה. ענינו צער מה בראות דבר מה בזולת והוא לא יוכל להשיגו כמו ותקנא רחל באחותה (שם ל א):
רשפיה. ענין גחלת הבוערת וכן ומקניהם לרשפים (תהלים עח מח):
שלהבת יה. שלהבת הוא ענין להב כמו תיבש שלהבת (איוב טו לא), ורוצה לומר להבת אש גדולה כי כן דרך המקרא כשרוצה להגדיל דבר מה סומכו למלת השם. וכן ארץ מאפליה (ירמיה ב לא) ורבים כמוהו:
פסוק ז
לכבות. מלשון כבוי:
ישטפוה. ענין גריפה על ידי חוזק הרדיפה וכן תשטף ספיחיה (איוב יד יט):
הון. ענין עושר וכן הון יקר (משלי א יג):
בוז יבוזו. מלשון בזיון:
פסוק ח
בה. רוצה לומר בענינה:
פסוק ט
נבנה. מלשון בנין:
עליה. בעבורה:
טירת. היכל וארמון וכן תהי טירתם נשמה (תהלים סט כו):
נצור. מלשון מצור ומבצר:
לוח. נסר כמו את כל לחותים (יחזקאל כז ה):
פסוק י
כמגדלות. מלשון מגדל:
כמוצאת. מלשון מציאה:
פסוק יא
בבעל. במישור וכן בעל גד (יהושע יא יז):
המון. ענין עם רב:
פסוק יב
לנוטרים. ענין שמירה כמו נוטרה את הכרמים (לעיל א ו):
פסוק יג
היושבת. בה״א הקריאה כמו הדור אתם ראו (ירמיה ב לא):
מקשיבים. ענין שמיעה והאזנה:
פסוק יד
ברח. ענין מהירות ההליכה:
ודמה. מלשון דמיון:
לעופר. כן יקרא ילד האיל:
סוף הספר