מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק כ
פסוק א
ותקהל. נאספו:
פסוק ב
פנות. כמו בפנות, והוא מלשון פנה וזוית:
רגלי. הולכי רגל, לא רוכבים:
שולף חרב. רוצה לומר, בחרב שלופה:
פסוק ה
עלי. בעבורי:
דמו. חשבו, כמו (ישעיהו י ז) והוא לא כן ידמה:
ענו. הוא האונס, כמו (דברים כב כד) על דבר אשר ענה:
פסוק ו
זמה. מחשבה רעה, כמו (איוב לא יא) כי הוא זמה, וזהו מה שדימו להרגו:
פסוק ז
הבו. תנו:
הלום. פה, כמו (שמות ג ה) אל תקרב הלם:
פסוק ח
נסור. מלשון הסרה:
פסוק י
לרבבה. היא עשרת אלפים:
צדה. מזון:
לבואם. הלמ״ד במקום בי״ת, וכן (שמואל א כ ל) לבן ישי:
פסוק יב
מה הרעה. מלת ׳מה׳ מורה על גודל הדבר והפלגתו, כמו (תהלים לא כ) מה רב טובך:
פסוק יג
ונבערה. ענין פינוי וכליון מן העולם, כמו (דברים יג ו) ובערת הרע מקרבך:
אבו. רצו:
פסוק טו
ויתפקדו. מנין:
פסוק טז
בחור. כל אחד היה נבחר:
אטר וכו׳. רוצה לומר, שמאלי, ודוגמתו באהוד (לעיל ג טו):
קלע. ענין השלכת אבנים בכף הקלע, והוא הכלי העשוי לכך:
השערה. חוט השער:
יחטיא. ענין חסרון, כמו (מל״א א׳ כ״א) והייתי אני ובני שלמה חטאים:
פסוק כו
וישבו. ענין עכבה:
ויצומו. התענו:
פסוק כח
אחדל. אמנע:
פסוק כט
ארבים. יושבים במארב ונסתרים:
פסוק לא
הנתקו. נעתקו וסרו:
ויחלו. מלשון התחלה:
במסלות. דרך כבושה:
פסוק לב
נגפים. מוכים, כמו (תהלים צא יב) פן תגוף באבן רגלך:
פסוק לג
מגיח. ענין משיכה והוצאה, כמו (תהלים כב י) אתה גוחי מבטן:
ממערה. ממקום גלויה שנוח לכבשה משם, והוא כמו (ויקרא כ יח) מקורה הערה:
פסוק לז
החישו. מהרו, כמו (תהלים נה ט) החישה מפלט לי:
ויפשטו. ענין פזור, וכדרך הנלחמים:
לפי. חדוד החרב תקרא פה:
פסוק לח
והמועד. הזמן, כמו (ירמיהו מו יז) העביר המועד, ורוצה לומר, הודעת זמן בואם:
הרב. הרבה:
משאת העשן. עמוד העשן, על שם שנשאת כלפי מעלה:
פסוק מ
החלה. התחילה:
עמוד עשן. אמר לתוספת ביאור, כי כבר אמר ׳והמשאת׳:
כליל. מלשון כל, כמו (ויקרא ו טו) כליל תקטר, ורוצה לומר, עשן שריפת כל העיר:
פסוק מב
הדביקתהו. השיגה אותו והיה דבוק אליו:
פסוק מג
כתרו. מלשון כתר:
הדריכוהו. מלשון דריכה ורמיסה:
פסוק מה
ויעללהו. מלשון עוללות, והם הנלקטים אחר הבציר, כמו (לעיל ח ב) הלא טוב עללות אפרים:
פסוק מח
מתם. הוא שם לאנושיות, וכולל אנשים ונשים, כמו (בראשית לד ל) מתי מספר:
שלחו. רוצה לומר, הבעירו, על שם שהאש עושה השליחות שהולך ושורף: