מצודת ציון על שופטים· רבי דוד אלטשולר
פרק יח
פסוק ב
מקצותם. מלשון קצין, כמו (במדבר יא יא) ותאכל בקצה המחנה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה:
לרגל. לחפש, וכן (דברים א כד) וירגלו אותה:
פסוק ג
הלם. לפה, כמו (שמות ג ה) אל תקרב הלם:
פסוק ו
נכח. נגד:
פסוק ז
לישה. הוא ׳לשם׳ האמור ביהושע (יט מז) ובשתי השמות היתה נקראת:
שקט. יושב במנוחה:
עצר. ענין מניעה, כמו (שמואל א כא ו) אשה עצורה לנו:
פסוק ט
מחשים. שותקים, כמו (קהלת ג ז) עת לחשות:
פסוק י
כי. אם:
כל דבר. בשום דבר:
פסוק יד
ויענו. הוא תחלת הדבור, כמו (דברים כו ה) וענית ואמרת:
פסוק יט
החרש. שתוק, כמו (במדבר ל ה) והחריש לה:
לשבט ולמשפחה. המה שמות מורדפים, כי גם השבט יקרא משפחה:
פסוק כא
הכבודה. הדבר שתנועתו כבדה ומתאחר ללכת:
פסוק כב
נזעקו. נקבצו בזעקת המקבץ, וכן (לעיל ד י) ויזעק ברק:
וידביקו. השיגום, והיו קרובים ודבוקים להם:
פסוק כה
יפגעו. ענין מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
ואספתה. ענין כליון מן העולם, כמו (במדבר כ כב) יאסף אהרן:
פסוק כט
ואולם. ואבל: