מצודת ציון על צפניה· רבי דוד אלטשולר
פרק ג
פסוק א
מוראה ונגאלה. ענין שניהם מלוכלך ומטונף כמו ושמתיך כרואי (נחום ג׳:ו׳) וכמו נגאלו בדם (ישעיהו נ״ט:ג׳) וכפל המלה בשמות נרדפות:
היונה. מל׳ אונאה ועניינו קחת ההון וכן מפני חרון היונה (ירמיהו כ״ה:ל״ח):
פסוק ג
גרמו. ענין עצם כמו גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ׳:י״ח):
פסוק ד
פוחזים. קלי הדעת וכן אנשים ריקים ופוחזים (שופטים ט׳:ד׳):
בוגדות. מל׳ בוגד:
חללו. ענין בזיון:
חמסו. ענין הסרה כמו ויחמוס כגן שכו (איכה ב):
פסוק ה
לאור. ר״ל ברור כאור ודומה לו:
נעדר. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (ישעיה מ):
פסוק ו
נשמו. מל׳ שממון:
פנותם. הם המגדלים הגבוהים כמו ועל הפנות הגבוהות (לעיל א):
החרבתי. מל׳ חרבן:
חוצותם. ענין שוק ורחוב:
נצדו. ענין שממון כי והשמותי אני את הארץ (ויקרא כ״ו:ל״ב) ת״א ואצדי:
פסוק ז
אך. עניינו כמו באמת וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט):
מעונה. מדורה כמו ה׳ מעון אתה היית (תהלים צ):
פקדתי. צויתי כמו והוא פקד עלי (עזרא א):
עלילותם. מעשיהם:
פסוק ח
חכו. ענין המתנה ואיחור כמו ונסתה ולא תחכה (מ״ב ט):
לעד. ענין בזה ושלל כמו בבוקר יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז):
פסוק ט
שפה. כן יקרא לשון עם ועם וכן שפת רעהו (שם יא):
ברורה. כלפי שקורא לשון העכו״ם עמקי שפה כמ״ש עם עמקי שפה (ישעיהו ל״ג:י״ט) קורא למולם לשון הקדש שפה ברורה ונקיה:
שכם. ר״ל צד אחד ודעה אחת כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳):
פסוק י
עתרי. שם אומה:
בת פוצי. עדת פוצי והוא שם אומה:
יובילון. ענין הבאה כמו יובל שי (ישעיה יח):
פסוק יא
עלילותיך. מעשיך:
עליזי. ענין שמחה:
פסוק יב
עני ודל. ר״ל מוכנע כעני ודל:
וחסו. ענין בטחון:
פסוק יג
תרמית. מל׳ רמיה ומרמה:
ירעו. מל׳ מרעה:
ורבצו. ענין השכיבה לנוח:
פסוק טו
פנה. ענין הסרה וביעור כמו פנית לפניה (תהלים פ):
פסוק טז
ירפו ידיך. כן נקרא המתפחד ומתייאש וכן ורפה ידים (ש״ב יז):
פסוק יז
יחריש. ענין שתיקה כמו והחריש לה (במדבר ל):
פסוק יח
נוגי. מל׳ יגון ותוגה:
ממועד. ענין זמן ועת כמו למועד אשוב אליך (בראשית י״ח:י״ד):
אספתי. ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו):
משא. מל׳ משא וסבל:
פסוק יט
עושה. ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כ״ג:כ״א):
מעניך. מל׳ עינוי:
הצולעה. החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית ל״ב:ל״ב):
והנדחה. מלשון דחיה:
לתהלה. מל׳ הלול ושבח:
לשם. ר״ל לפרסום שם טוב:
פסוק כ
בשובי. ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיה ל):
שבותיכם. מל׳ שבי הגולה: וסגנים (יחזקאל כג):
סוף הספר