מצודת ציון על עמוס· רבי דוד אלטשולר
פרק א
פסוק א
בנוקדים. לפי שרוב הצאן המה נקודים יקרא המתעסק בהם בשם נוקד וכן ומישע מלך מואב היה נוקד (מ״ב ג):
חזה. ניבא:
פסוק ב
ואבלו. ענין השחתה כמו אבלה אדמה (יואל א):
נאות. מדור:
ראש. ענין מיטב כמו ראשית גבורתם (ירמיה מט):
הכרמל. הוא שם כולל למקום שדות וכרמים וכן הדר הכרמל (ישעיה לה):
פסוק ג
דושם. מל׳ דישה:
בחרוצות. שם כלי דישה מלאה חריצים כמו כי לא בחרוץ יודש קצח (שם כח):
פסוק ד
ואכלה. ותשרף:
פסוק ה
בריח. מטה העשוי לסגור בו השער:
מבקעת און. שם עיר:
ותומך. ומחזיק וכן וכפיה תמכו פלך (משלי לא):
שבט. שרביט:
מבית עדן. שם עיר:
פסוק ו
להסגיר. ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כ״ג:ט״ז):
פסוק יא
ועברתו. מל׳ עברה וזעם:
נצח. לעולם:
פסוק יד
והצתי. מל׳ הצתה והדלקה:
בסער. מל׳ רוח סערה ואמר בדרך שאלה על התגברות האויב:
סופה. רוח סופה: